על הרצפה של המספרה. אחד הדברים הכי כיפים שיש, להכנס לספר עם שיער ערוך עד השכמות ולצאת עם קארה. סוג של רענון. אין את המשקל הזה שיושב על הגב. בבת אחת זה מרגיש אחר, שונה.
אז למה לא היתי פה הרבה זמן? לא יודעת. פתאום לא היה לי יותר חשק לכתוב. זה התחיל בתקופת מבחנים שבה ניסיתי לשכנע את עצמי ללמוד ולשים בצד כל הסחה. הבלוג הזה היה אחת ההסחות היחידות שבאמת הצלחתי להמנע מהן. לא נגמר בטוב. נכשלתי בקורס, עכשיו אין ברירה, חייבים מועד ב'. in the little.
ואז יצאתי עם מישהו. נפגשנו כמה פעמים, היה ממש נחמד, זורם. כמובן שלא יכל להמשך יותר מדי זמן. הוא טוען שלא נראה לו שאנחנו מתחברים. אני משדרת לו חוסר עניין. בצירוף מקרים מדהים זה קרה בדיוק אחרי ששכבנו ולא הסכמתי לרדת לו. שילך, יבואו אחרים. או שלא. אני צריכה חתול.
ואם כבר אני בעניין תלונות לפני שבוע לא היה לי גז ולא מיים חמים שזה לא צירוף מקרים, פשוט המיים מחוממים בגז. אז התקשרתי לבעלת הדירה שלי, שגרה באותו בית מאחר וזה יחידת דיור. היא אמרה לי "אה כן, יש עבודות בגז. מחר הם אמורים לסיים". הם לא סימו מחר. בסוף השבוע כבר היה לי גז. מיים חמים עדיין אין. היא בכלל לא ממש זוכרת שאני שם. באותה הזדמנות גם הזכרתי לה שהחוזה שלנו נגמר בסוף החודש ואמרתי שאני רוצה להעריך אותו. לא נשמע כאילו זה הזיז לה יותר מדי. "טוב נדבר בסוף שבוע". כמובן שלא דיברנו בסוף שבוע. אולי בחודש הבא כשהיא תנסה להפקיד את הצ'ק הבא ותגלה שהוא לא נמצא היא תזכר לבקש ממני צ'קים חדשים. גם ככה היא תמיד מפקידה אותם רק במצע החודש. טוב נו, יש לה וילה בדניה, זה לא כאילו יש לה בעיה בתזרים מזומנים. בעקרון אני אמורה לשלם לה חשבון חשמל פעם בשלושה חודשים. אז אחרי השלושה חודשים הראשונים היא התקשרה להזכיר לי לקרוא את המונה. קראתי אותו ואמרתי לה את התוצאה. היא אמרה שהיא תחזור אלי עם החשבון של כמה אני חייבת לה. לא חזרה אלי. אז אני התקשרתי אליה אחרי כמה ימים ושאלתי אותה מה קורה. התשובה שלה היתה משהו כמו "עזבי, זה סכום קטן, נתחשבן עוד 3 חודשים". לא שווה לה ללכת לבנק בשביל כזה סכום.
מכתב קורע לב שמצאתי על השמשה של האוטו שלי:
"לבעלי הרכב שלום. אנחנו גרים ברחוב <הרחוב שלי מול הבית שבו אני גרה> במשך 23 שנים. המגרש שלנו הגיע עד מחצית הרחוב ואולצנו לוותר על חלק ממנו לצורך רחבת חנייה ואף סללנו אותה על חשבוננו. ...בלה בלה בלה הסכם בין כל השכנים בלה בלה בלה החנייה שלנו... לאחרונה הרכב שלכם חונה מול שער ביתנו ואנו נאלצים לחפש חניה במקום מרוחק, דבר שמקשה עלינו מאוד. ... בלה בלה בלה שכנות טובה בלה בלה בלה התחשבות... תודה.
אני חייבת לציין שממש השקיעו. מספיק שהיו כותבים שזה החנייה שלהם ולא היתי חונה שם יותר (לפחות לא כשיש לי אפשרות אחרת) אבל אחרי כזו השתפכות איך אני יכולה אפילו לחשוב על להתקרב אליה. טוב נו, אני אעבור לחנות בצד השני של הרחוב.
הממ ... להגיד לך את האמת, אני מעדיף שלא ירדו לי -
השבמחקזה לא שאני לא נהנה אם כן יורדים לי, פשוט נדיר שמישהי יודעת לעשות את זה טוב ואם היא לא עושה את זה טוב אז זה הרי גורל.
כיף לגור אצל מליינית ... נו, ובכללי לבד.
פיקולו.
ונראה לך שבחור עוזב בחורה אך ורק בגלל שהיא לא יורדת לו??? הזוי.
השבמחקשיהיה לך בהצלחה במבחן (וזאת גם הוכחה שבלוג לא משפיע על איכות הלימודים).
איזה אומץ צריך בשביל להסתפר ככה! הלוואי והיה לי גם! אני מתכוונת להסתפר גם עוד חודשיים (אחרי החתונה של אחי) מעניין אם זה גם יהיה קצר...
השבמחקאיזה זבל הבחור אם זו הסיבה שהוא נפרד ממך! עדיף להתרחק מבחורים כאלה.
באמת מכתב קורע לב.. בד"כ האנשים של היום ישר מנקבים גלגלים במקרה הטוב או מעלים את המכונית באש והשכנים שלך הלכו בדרך התרבותית וכתבו מכתב.. כל הכבוד להם.
המכתב הזה קורע מצחוק.
השבמחקאה, וצריך לקרוע את הבחור גם. (לא דיבתרם על העניין ההוא לפני שנכנסתם למיטה??)
הבחור אדיוט.
השבמחקחוצמזה, תתחדשי על התספורת. אם זה לא ימצא חן בעינייך, במקרה הכי גרוע, זה יגדל חזרה.
מעניין לגור אצל מליינית. משעשע אותי כל פעם מחדש חוסר המודעות שלה בכל מה שקשור לדיירת שגרה אצלה.
השבמחקאצלנו לא מנקבים צמיגים. זה שכונת יוקרה, אנשים סנובים מדי, לא לרמה שלהם לנקב צמיגים.
השבמחקאפילו שמו מחסום בכניסה לשכונה. לא שאני מבינה מה אפשר לעשות איתו, זה לא כאילו השומר יכול להחליט לא לתת למישהו להכנס לרחוב.
דיברנו על מה? זה לא כאילו זה תנאי מקדים לסקס.
השבמחקאני אוהבת את התספורת החדשה. נראה יותר בוגר. וגם פחות כבד.
השבמחקלא יודעת למה הוא באמת עזב. סתם האמירה הזו של אני רוצה להפסיק להפגש כי לא נראה לי שאת מעוניינת נשמעת כמו תירוץ שבא לכסות על משהו אחר
השבמחק