יום ראשון, 12 ביולי 2009

עוד שנה, קיבינימאט

מחר אני מזדקנת בשנה. שונאת יומולדת. עוז תזכורת לכך שעוד שנה עברה ואני מי אני מה אני.


אז מה קרה בשנה האחרונה:


עברתי דירה, מדירה ישנה עם שותפה לדירה קטנטנה וחביבה לבד. יותר נכון יחידת דיור. רק אני והנמר שלי.
תמונה של נמר וחתול:



החתול כבר לא איתי. זכרונו לברכה. מסכן, גסס במשך שבוע, כל יום האכלתי אותו במזרק ודחפתי לו לפה משחה מזינה. פעמיים היה אצל הוטרינר, כל פעם קיבל זריקה הרדמה. כשהוא לא התעורר מההרדה נתתי לו סטירות כדי שיתעורר לפי הוראות הוטרינר. ריפדתי את הריצפה שלא יהיה לו קר. הבאתי לו ארגז חול כדי שלא יצטרך לצאת. לא עזר. בלילה הוא הלך לישון, בבוקר לא קם. קצת אחרי שהוא מת עזבתי את הקיבוץ. מאז לא רציתי לאמץ חתול חדש כי אני לא יודעת כמה זמן אני אשאר במקום אחד וזה ידוע שחתולים לא אוהבים לעבור דירה. קצת לפני שעזבתי את הדירה הקודמת בא גור קטן לבקר אצלי. כנראה שהוא היה שייך למישהו באיזור, אבל הוא החליט שאצלי יותר נחמד. השותפה שלי טענה שהוא לא מפריע לה אבל פעם אחת כשיצאתי מהדירה והם היו בפנים אז כשחזרתי מצאתי אותו מצונף בארון מתחת לטלוויזיה. בכל מקרה הוא לא נשאר הרבה. מצא מישהו יותר קבוע שיטפל בו.


אבל הנמר נשאר איתי.  ירושה מאיזה אקס. הדבר הכי טוב שיצא מהקשר הזה. כרגע הוא יושב על עדן החלון ומסתכל עלי.



עברתי מקום עבודה אבל זה היה לפני קצת יותר משנה. אבל אני חושבת ששנה שעברה לא באמת הערכתי עד כמה ההחלטה לעבור היתה נכונה אז אפשר לשייך את זה לשנה הזו.


התחלתי תואר שני. מה שאומר בעצם שסוג של חזרתי חזרה אחורה. אז את זה לא סופרים.


רשמית עזבתי את הקיבוץ. זאת אומרת עזבתי לפני יותר משנה אבל אז זה היה שנת חופש ורק השנה זה נהיה רשמי. שום הבדל.


ראיתי היום את התוכנית מחוברות. הקטע עם דודה מלכה (באמת מלכה, אין עליה) גרם לי לחשוב.  אני לא מפחדת לחזור לקיבוץ, להיפך, אני מפחדת שלא יהיה לי לאן לחזור. אף פעם לא השתייכתי לשם, ולא שלא רציתי, הם לא רצו אותי. למרות שגדלתי שם לא הצלחתי לפענח את הקוד החברתי שכולם חיים לפיו. היחידים שהצלחתי להתחבר אליהם הם אלה שחיים בשוליים. אולי בגלל שהם לא חושבים שכולם צריכים להתנהג לפי אותו קוד ולכן לא אכפת להם אם אני לא מתנהגת כמו כולם.


יצאתי עם כמה אנשים,  חלק (קטן) אני לא רציתי. אלה שכן רציתי לא רצו אותי. מה לעשות, אני רוצה את אלה שאין להם סיבה לרצות אותי.



עדיין לבד, עדיין בלי חיים.


עוד שנה.


ומי שמאחל לי מזל טוב אני שונאת אותו לכל החיים (או לפחות לשנה הקרובה).






 

14 תגובות:

  1. ווואייי
    כמה מוזר. בדיוק לפני שקראתי את הבלוג שלך חשבתי על זה שאנשים תמיד רוצים את מה שאין להם, אני חשבתי שטוב לי אם אגור לי בדירה קטנה ולבד, בלי אנשים מסביב. באותה מידה חשבתי על זה שאם זה היה כן קורה הייתי רוצה חיים נורמלים ובת זוג ובית גדול וכל מיני שטויות אחרות.

    (לפחות לא איחלת לך מזל טוב)

    השבמחק
  2. לא.
    ואני אסביר: אני יצאתי ישר מבית הוריי לבית הזוגיות שלי, ואני דילגתי על השלב שבו הייתי אמור לחיות לבד.
    ברור לי שהשלב שבו אני נמצא אמור להגיע לרוב האנשים, ואצלי זה כבר הגיע. אז מה הטעם בלחזור אחורה על מנת שאני אחזור לשלב הנוכחי בעוד כמה זמן??

    השבמחק
  3. אני גם לא אוהבת ימי הולדת. סתם יום שאתה מצפה לדברים מסוימים ובסופו של דבר מתאכזב..
    בכלל, מה יש לשמוע ככ שנולדת לעולם שכזה, ועוד שבסופו של דבר אתה מת..
    טוב עכשיו תכלס זה כבר היומולדת שלך אז...


    שלפחות יעבור בטוב  

    השבמחק
  4. זה רק מזכיר שעברה עוד שנה, כן. לא משהו.
    בכל מקרה, אם את עדיין רוצה לייצר לך חיי חברה, תשלחי לי מייל (אם היה לך מייל אצלך, כבר הייתי עושה משהו בנדון). אני לא יודע אם "לחגוג" זה הפועל שאני מחפש, אבל תעשי משהו שונה היום. בכל זאת שרדת עוד שנה, גם זה משהו.

    השבמחק
  5. לפחות תתנחמי בזה שבשנה שעברה את עשית כמה החלטות טובות, כך שיש לך מה לזכור ממנה.

    השבמחק
  6. המון מזל טוב!!!

    גם אני בכל יומולדת או תחילת שנה עושה מן רשימה כזו מה עבר עליי השנה. וזה נותן פרופרציות לחיים.

    השבמחק
  7. דווקא עבר בשלום בסוף. אין ציפיות אין אכזבות (וגם אין כריות)

    השבמחק
  8. תודה על ההצעה אבל כל הרעיון בבלוג הוא שאני יכולה לכתוב דברים שאני לא יכולה להגיד לאנשים שאני מכירה כי הם מכירים אותי. ככה שנראה לי שעדיף להמנע מלהכיר את האנשים שמאחורי הדפים

    השבמחק
  9. האמת שאת ההחלטות עשיתי כבר בשנה לפני אבל לפחות השנה נהניתי מהתוצאות.

    השבמחק
  10. פפעם מישהו חכם אמר לנשים "תנמיכו את הציפיות שלכן"
    ווואךה, הריי זה קסם. אבל אף אחת לא שמעה לו. :)

    מזל טוב, לפחות טוב משלי.
    פיקולו.

    השבמחק
  11. הכל אצלך בסדר??
    כי אין כל סימני פעילות מצידך!

    השבמחק