התקשרה אלי היום מישהי מהקיבוץ וביקשה להתחלף איתי בתורנות ערב. מישהי חדשה שלא מכירה אותי (אני מכירה אותה כי אני מהקיבוץ- כולם מכירים את כולם). אז אמרתי לה שאני כבר הרבה זמן לא בקיבוץ ובטח שלא עושה תורנויות ואולי היא התכוונה להתקשר לאמא שלי (קורה לא מעט). אז היא אמרה שלא, כתוב בדף תורנויות שאני תורנית מתישהו החודש. מתסבר שבאמת אי אפשר לעזוב את הקיבוץ.
הזכיר לי שלפני כמה ימים, אחרי המבחן האחרון, חלמתי חלום מוזר. חלמתי שאני באה לעבוד במפעל של הקיבוץ שבו עבדתי כשעוד הייתי שם בזמן התואר הראשון. אני לא בטוחה אם זה היה תורנות או סתם עבודה. כשהמנהל ראה אותי הוא אמר "בוקר טוב, מזמן לא ראינו אותך" ואז נזכרתי שבאמת לא היתי שם הרבה זמן כי התחלתי לעבוד במקום אחר (בפועל כבר עבדתי בשני מקומות אחרים מאז) ובעצם יש לי עבודה אחרת ואני גם מקבלת עליה כסף. (בקיבוץ לא מקבלים משכורת, עובדים כי צריך). ואז תהיתי למה בעצם אני באה לעבוד שם? ולמה אני לא הולכת למקום עבודה הנוכחי שלי? ניסיתי להזכר אם הודעתי בעבודה השנייה שאני לא באה ונזכרתי שבאמת לקחתי שבוע חופש כדי ללמוד למבחנים (לא נכון, באמת לקחתי רק יום וחצי ללמוד). ואז נזכרתי שבנוסף למקום עבודה השני אני בעצם כבר לא בקיבוץ אז אני לא צריכה לעבוד שם. אז החלטתי שבכל מקרה אני לא אגיע למקום עבודה השני כי כבר מאוחר (היה רק בוקר, לא יודעת למה החלטתי שמאוחר) אבל די משעמם לי במפעל ואין יותר מדי עבודה אז אני פשוט אלך הביתה ואנוח. היה לי קצת לא נעים מהמנהל שבדיוק ראה שבאתי לעבוד וגם לא מצאתי את הנעלים שלי (???) אז עשיתי סיבוב קצר במפעל, ישבתי קצת בחדר קפה, נעלתי את הנעליים (שהיו שם כל הזמן?) והעמדתי פנים שאני הולכת לארוחת בוקר. אז התעוררתי וחשבתי לעצמי איזה כיף זה שאני לא צריכה לעשות יותר תורנויות או לעבוד בעבודה משעממת ומונוטונית. מחשבה טובה, עושה את כל עניין הלקום בבוקר קצת פחות קשה.
היה לי גם חלום לא מזמן שאני עושה תורנות שישי- שזה אומר הגשת ארוחת ערב ביום שישי. אבל החלום הזה לא היה יותר מדי עלילתי.
יום שישי בבוקר התעוררתי מוקדם בדאגה של מה השעה ולמה השעון לא צלצל עדיין ואז נזכרתי שהיום יום שישי ואני לא עובדת אז חזרתי לישון. איזה כיף. אני לא מבינה את האנשים שאומרים שלישון זה בזבוז זמן. לישון זה כיף. אני זוכרת שבבית הספר קראנו את הסיפור "לישון" של צ'כוב ואני ממש הזדהיתי איתו. שעון מעורר זו אחת ההמצאות האכזריות יותר של תוקפתנו. אחד הדברים הכי מדכאים שיש זה להתעורר ולגלות שהשעון המעורר החליט לצלצל מאוחר מדי ועכשיו אני חייבת לקום תוך חמש דקות בלי הטקס של לכבות את השעון 5 פעמים ולחזור לישון "רק עוד 5 דקות". ב "רק 5 דקות" האלה אני מספיקה לעבור מחזור שינה שלם כולל חלומות. בד"כ הצלצול של השעון מתערבב עם החלום ולוקח לי זמן להבין מה זה הרעש הזה ואיך מפסיקים אותו. עוד דבר שיכול לדכא אותי על הבוקר זה לחלום אני קמה בבוקר ומתארגנת ויוצאת מהבית ואז להתעורר ולגלות שצריך לעבור את כל התהליך עוד פעם. גם חלום על עבודה יכול להרוס בוקר, למרות שזה יותר מעייף ממדכא. בכלל, לפעמים חלומות יכולים להשפיע עלי קשה. כמה פעמים קרה לי שהתעוררתי וממש היתי עצבנית על מישהו בגלל משהו שהוא עשה בחלום.
היכולת סינון הפרעות שלי בזמן שינה היא מאד משוכללת. זכור לי פעם שהאקס (אז הוא היה די טרי) התקשר אלי משום מה ב1 בלילה. אני זוכרת את עצמי מתוך חלום שומעת רעש ומחפשת את המקור שלו. היה לי אז מכשיר כזה שהאיר את כל החדר, התהפכתי כמה פעמים במיטה ופתחתתי עיניים. ראיתי משהו מאיר אז שלחתי יד לקחת אותו. הסתכלתי וראיתי שאני מחזיקה את הטלפון. המחשבה שלי היתה כזו- הטלפון עושה את האור ורעש, הממם, זה הגיוני. ואז ראיתי שכתוב על המסך רועי (הטלפון בינתיים המשיך לצלצל). אז תהיתי מי זה לעזאזל רועי??? בהיתי במכשיר במשך כמה דקות בזמן שהוא צלצל בנסיון להזכר מי זה רועי. הטלפון הפסיק לצלצל והמסך נכבה אבל זה הטריד אותי מי זה רועי אז נכנסתי לספר הטלפונים. ראיתי שכתוב לי שם רועי ורועי בית. רק אנשים חשובים רשום לי המספר שלהם בבית אז הסקתי שהוא כנראה מישהו חשוב. בסוף נזכרתי מי זה רועי אז נרגעתי וחזרתי לישון. בבוקר ראיתי שבאמת היתה שיחה שלא נענתה ב1 בלילה מרועי אז ידעתי שלא חלמתי את זה.
לפני שנה וחצי בערך תפסתי איזה וירוס שעשה לי מסיבות בגרון והעלה לי את החום לרמות שלא היו מביישות את הנגב. לא הצלחתי להרדם בלילה כי כאב לי הגרון והרגשתי יובש וכאב ראש ומה לא. באמצע הלילה הלכתי למטבח לשתות מים. אני זוכרת את עצמי מוזגת מים לכוס, שותה, מניחה את הכוס, ואז מתעוררת על הרצפה של המטבח, שעונה על הקיר, תוך כדי שאני ממלמלת משהו. גררתי את עצמי חזרה לחדר שלי, טיפסתי למיטה, כיביתי את האור ופתאום לא יכולתי להחליט אם כל הקטע הזה עכשיו באמת קרה או שבדיוק התעוררתי וכל זה היה חלום. החוסר ידיעה הזה ממש הטריד אותי עד כדי זה שחשבתי על דרך לדעת את האמת- מחר בבוקר אני אבדוק אם יש כוס על השיש, אני יודעת שבערב לא היתה כוס על השיש כי שתפתי כלים והשותפה שלי לא תשאיר כוס על השיש ככה שאם יש שם כוס אז זה לא היה חלום. בבוקר לא היתי צריכה ללכת למטבח לבדוק. סימן כחול סגול בקוטר של כ 10 סנטימטרים בצד הגב העיד שלא רק שאני הגעתי ממצב עמידה למצב ישיבה על רצפת המטבח, אלא שגם עברתי בדרך בתוך הדלת של הארון.
התכוונתי לכתוב על חלום אחד ובסוף יצא שנסחפתי והתחלתי להזכר בהיסטוריה עתיקה. בגלל זה לכתוב זה כיף.
רק שלא תגידי לנו בהמשך שאת כתבת את הפוסט הזה מתוך חלום
השבמחקיש לי השקפת עולם קצת שונה לשינה. אני נגד שינת לילה בעד שנ"צ.
השבמחקדווקא היה יכול להיות ממש מעניין, לכתוב משהו מתוך חלום. אבל עד כמה שידוע לי אני לא הולכת בשנתי ולכן גם לא מפעילה מחשב.
השבמחקכשכתבתי את הפוסט הזה ידעתי שאלה לא תסכים איתו. אני לא מצליחה להבין אותך.
השבמחק