אז מה היה לנו
אתר אחד שפעם היה בשיא תפארתו ועד היום נחשב כאבן דרך באינטרנט הישראלי, אבל עם השנים והתפתחות הרשתות החברתיות הפך להיות פחות רלוונטי לרוב האנשים ונשאר מפלטם של אלה שמסרבים לקבל את העובדה ש 1984 זה כבר כאן ועדיין מחפשים לעצמם את הפינה שלהם בעולם הישן.
ערוץ תקשורת אחד שקנה את האתר כנראה כי רצה משהו יוקרתי, לא השכיל לעדכן ולהתעדכן, לא מעוניין להשקיע באתר הזה אבל כנראה שמישהו שם מפחד להיות זה שסוגר את האור על פיסת נוסטלגיה.
ככה זה עובד כבר כמה שנים: מדי שנתיים-שלוש מודיעים על סגירה. הבלוגיה גועשת, בלוגרים מפורסמים שגדלו בישרא פתאום חוזרים הביתה להביע תמיכה, הגלים יוצאים מגבולות ישראבלוג ובמשך כחודש האתר זוכה לעדנה מחודשת.
סוף הסיפור כל פעם מחדש הוא שהאתר נשאר באויר אבל רמת ההשקעה בו יורדת. מעורכת ירדו לחצי עורכת ואז למישהו מדי פעם מסתכל, השרתים כבר מקרטעים ומדי פעם קורסים ויש תחושה שבכל רגע התשתית יכולה לקרוס לגמרי וכל האתר ילך לתהום הנשיה. אבל מה זה משנה, העיקר ששוב פעם לא סגרו את הבית.
וככה, לאט לאט, האתר מתפורר וכל סערה שכזו מעלה את כל הבוץ מהתחתית, כל הריבים והאינטריגות עולים למעלה, קרבות וקליקות בין בלוגרים ועוד כמה בלוגרים נוטשים את האתר ומחפשים בית חלופי.
העולם הבלוגרי כמיקרוקוסמוס. הזכיר לי את הסצינה הזו מ'גברים בשחור'
השבמחקhttps://www.youtube.com/watch?v=GJLeBM6-AaM
הסצנה הזו היא דימוי כל כך מדוייק, לא הייתי יכולה לנסח את זה יותר טוב
מחקסיכום טוב ומסקנה טובה :)
השבמחקמודה שלקח לי כמה סבבים להגיע למסקנה הזו, אבל עדיף מאוחר
מחקאני עוד רגל פה ורגל שם.
השבמחקקצת קשה לי להתרגל לפה וקצת קשה לי לוותר על שם.
הזמן יעשה את שלו.
זה באמת קשה להתרגל ואני עדיין באופן אוטומטי נכנסת לישרא, אבל בסופו של דבר יש את ההרגשה הזו ששוב פעם מישהו עשה לנו סיבוב על הראש. ברור שבסוף או שיסגרו את ישרא או שיקרוס לבד, אז לדעתי עדיף כבר עכשיו להתחיל להתמקם.
מחקמסכים שעדיף להיות מוכנים מאשר לקום בבוקר אחד בלי בית...
מחקאני בכלל לא מרגישה את הבוץ הזה שדיברת עליו, הרגשת דווקא המון חמימות מרגשת בגל האחרון של הכמעט סגירה הזה.
השבמחקאיך כל הדרמות האלה מדלגות לי מעל הראש.
כנראה 8 שנים במקום עבודה מלא פוליטיקה פיתחו אצלי אקסטרה רגישות לדברים שאולי עדיף להתעלם מהם.
מחקבבגלים הקודמים אני זוכרת כמה חילופי מהלומות בדף הפעילים. בגל הנוכחי הבוץ היה הרבה יותר סמוי, אולי כי חלק גדול מהשותפים בגל הקודם כבר עזבו.
האמת שאני תוהה ביני לבין עצמי למה המאמצים שהיו לפני שנתיים שלוש לא נשאו פרי
השבמחקאני לא יודעת מה יהיה הפעם...
אני עדיין לא מרגישה פה בבית
ובישרא... כל עוד שום דבר לא נסגר סופית, זה מרגיש לי ארעי
אני כן ראיתי "בוץ" על ידי בלוגרים מסויימים שקראו לאנשים לגבות את הבלוג שלהם ולמחוק אותו
למה זה טוב? אין לי מושג...
ואני לא יודעת כמה אנשים התייחסו לזה
מה שכן היו כמה אנשים יצירתיים שכתבו סקריפטים לגיבוי של הבלוג כך שהוא נראה ממש כמו בישראבלוג (ולינקים עובדים ומעברים בין פוסטים וכו')
וזה ממש נחמד שיש גיבוי כזה על המחשב
אני חושבת שהמאמצים שהיו בעבר היו מלווים בהרבה מלחמות אגו, או לפחות ככה זה נראה בתור קוראת מהצד. אולי הפעם זה יעבוד, לי באופן אישי קשה להאמין שמישהו יצליח להחזיק את העסק לאורך זמן בהתנדבות אבל אני פסימית מטבעי אז יתכן שאני טועה.
מחקלדעתי אם מספיק פליטים מישרא ישתמשו בדף של בלוגר בשפת הקודש הקהילה תצליח לעבור ואפילו בצורה מוצלחת וזה ירגיש לכולם כמו בבית רק משופץ. אבל זה אומר שצריך לקבל החלטה קולקטיבית לוותר על ישרא וזה לא משהו שאני רוצה לעודד אנשים אחרים לעשות.
שתהיה שנה טובה גם לכם
השבמחקרון
תודה :)
מחקישרא. כמו כל קהילה בעולם החל משבט פרימיטיבי באפריקה וכלה בחנונים של הייטק, יש בה קליקות וחברויות ויריבויות והכל בכל מכל כל.
השבמחקכל אחד צריך להחליט בשביל עצמו איפה טוב לו, זה קודם כל.
אח"כ יש גם קהילה וכאן זה מתחיל להתגבש. אני לא חושב שזה תחליף לישרא. כמו שכתבה מריאט בפוסט הפרידה שלה, מה שלא יהיה אח"כ בכל קונסטלציה, לא יהיה ישרא. זה יהיה משהו אחר.
אחרי 8 שנים של כתיבה רצופה גם לי קשה ללכת משם אבל למה להתקע כן יסגרו או לאו, אתה חי בחוסר וודאות. אני לא אוהב חוסר וודאות במיוחד כשאני יכול להחליט בעצמי.
זה כן תחליף לישרא. כמו כל תחליף זה לא טוב כמו המקור, השאלה היא רק האם זה תחליף מספק בהינתן הבעתיות הגדולה של ישרא שהיא כמו שציינת חוסר הודאות. התשובה תלויה בבנאדם.
מחק