יצאתי פמיניסטית

כנראה שכל הקבוצות בפייסבוק שאני קוראת מתחילות להשפיע עלי.

לקראת עונת המיסים הבאה עלינו לטובה יצרתי קשר עם רואה חשבון ישראלי שמתעסק עם דוחות מס לIRS, בחור רציני וטוב, אם מישהו צריך המלצות אני מוכנה לתת את השם שלו בתוספת המלצה חמה. אניווי, אחרי ששנה שעברה דיברתי איתו והעצה שלו היתה בגדול אם את רוצה לשלם לי את יכולה אבל לדעתי לא תהיה לך בעיה להסתדר לבד, השנה המצב שלנו הרבה יותר מסובך ואפילו הוא הודה שכדאי מאוד שנשכור את שירותיו. אז דיברנו בטלפון והחלפנו תכתובות במייל כשעל כל המיילים אני עושה cc למר בחור וחותמת כמר וגברת 1, למרות שבגוף המייל ברור שאני הכותבת. באיזה שלב הוא ביקש כתובת אימייל אמינה כדי לשלוח לנו קישור מאובטח למערכת שלו. עניתי לו, הפעם בלי cc לבחור ככה שרק הכתובת שלי היתה בראש המייל, שזה המייל שלי לצרכי עבודה והוא מוזמן לשלוח אליו. 

אחרי כמה זמן הוא ענה לי שקישור נשלח למייל של מר בחור.

הפעולה המתבקשת היתה כמובן לבקש ממר בחור להעביר את המייל אלי מכיוון שזו התמודדות קשה מדי בשבילו ואין לי כוח לקיטורים, אבל אז כל היום נתקעה לי בראש השאלה למה לעזאזל הקישור נשלח אל מר בחור כשבבירור כתבתי מהכתובת שלי שזו הכתובת המתאימה? בנוסף לכך ששם המשתמש במערכת הוא כתובת המייל שהוזנה וכתובת זו היא הכתובת של מר בחור ולא שלי. 

במובן הפרקטי זה מציק כי אני מטפלת בנושא ואני מעוניינת לקבל את כל העדכונים מהמערכת במיידי ולא דרכו. אבל במובן העקרוני זה גם מציק כי רק אני מטפלת בנושא, רק אני מתקשרת עם הרו"ח אז למה השם של הבחור הוא השם שנבחר לייצג אותנו? ורק אני נכנסת למערכת, אז למה אני צריכה להשתמש בשם שלו? כל ההתכתבויות שלי עם הרו"ח עד אותו רגע היו פורמליות אבל בסוף היום פשוט כתבתי לו ישירות, בלי קשקשת, למה המייל נשלח אל הבחור ולא אלי. 

הוא ענה בקלילות שסתם כי ככה היה נוח, אחרי כמה זמן כתב שישנה את השם ובסוף כתב סליחה, טקט מעולם לא היה הצד החזק שלי. 

אולי יצאתו קצת קטנונית, קצת נטפלת לקטנות. אבל לפחות פיניתי משהו אחד שהציק לי בעין.