שוב

שוב לבד. כי נושא הויזה הראשי נסע לכנס ובגלל שיצא את גבולות ארהב צריך לעבור בארץ לחדש ויזה, ואם כבר עובר בארץ צריך לעשות סבב הופעות באוניברסיטאות כדי להרגיש את השטח. שיר אהובת הספן.

 

שוב בחדר המתנה של מרפאת פוריות. מרפאה אחרת הפעם, אולי משנה מקום משנה מזל. שוב מחכה לבדיקה שתגיד אם שוב צריך ניתוח. אם התשובה תהיה חיובית אני שוב אשקע לדיכאון כי פעם שלישית בשלוש שנים וקר מדי לגלידה. ושוב צריך לאסוף בדיקות ומסתבר שצריך גם חיסון אבעבועות רוח כי הגוף לא מראה נוגדנים ואולי בעצם אף פעם לא היו. ואם כבר חיסונים שוב צריך חיסון לשפעת ואני דוחה כל פעם.

 

שוב חורף. הגוף נזכר כמה קר יכול להיות והראש יודע שזו רק ההתחלה, כל עוד לא ירד מתחת לאפס זה לא באמת קר. ושוב למלא מאגרים של ויטמין די ואומגה 3 לקראת החורף המתקרב. שוב מתחילה עונת החגים וריח של פמפקין ספייס בכל מקום. ובירה פמפקין ספייס! למה לעזאזל הם חושבים שזה לגיטימי? 

 

דיכאון חורף, הנה זה בא.