שבשבוע האמריקאי הוא בעצם היום השני והוא גם היום השני לשבוע המטרה שלי.
יצאתי מהעבודה וליתר בטחון בדקתי עם הטלפון שלא הולך לרדת גשם. בדרך כלל האפליקציה של אקיוווד'ר מדוייקת במה שנוגע לשעה הקרובה (יותר מזה בשיקגו אף אחד לא יכול לחזות) והוא הבטיח שלא הולך לרדת גשם בשעה וחצי הקרובות. אכן ברגע שיצאתי מדלת הבניין לא ירד גשם. רק טיפה או שתיים. ועוד כמה. ועוד קצת. אחרי חצי בלוק כבר פתחתי מטריה. אמנם בשלב הזה עדיין יכלתי להסתובב וללכת לרכבת שנמצאת רבע בלוק מדלת הבניין בצד השני, אבל יש לי מחסומים פסיכולוגיים בראש שממש מקשים עלי להסתובב ולחזור על עקבותי ולכן המשכתי ללכת תוך כדי שאני אומרת לעצמי שהגשם לא ממש חזק. הגשם באמת לא היה ממש חזק, אבל הרוח הזו, לעזאזל איתה. ועם כל המכוניות האלה בכביש שחוסמות את כל מעברי החציה. עד שהגעתי לאוטובוס הייתי די רטובה. מצד שני כולם הגיעו לאוטובוס רטובים אז לא נורא.
כשהגעתי לשכונה הגשם כבר היה די חזק ועדיין בחרתי לרדת מהאוטובוס תחנה אחת לפני התחנה שממש קרובה לדירה. יש שיגידו שבאופן בלתי מודע אני נמנעת מלעבור ברחוב שבו ירו במישהו לפני חודש. אם כן אז תוך לא הרבה זמן יגמרו לי הדרכים לחזור הביתה :(
בהתאם לרעיון של JRB המעולה לקחתי דילגית והתחלתי לקפוץ. ואז הבנתי שדילגית בהחלט מצריכה חזיית ספורט. ואם כבר אז עדיף גם חולצת ספורט ולצאת מהג'ינס. אז עליתי על מדים, לא כולל נעליים, וחזרתי לקפוץ. פאק זה קשה. אחרי כמה זמן החלטתי לעבור לאינטרוולים, מבחינת כוח רצון זה קצת יותר קל. שקלתי לעשות המון סטים של בטן אבל בינינו זה די מיותר להשקיע כל כך הרבה בבטן כשהשרירים מכוסים בשכבת שומן עבה אז עשיתי סטים של כל מיני שרירים אחרים משולבים עם אינטרוולים של קפיצות ושל מנוחות. בברוטו עשיתי בערך 40 דקות של פעילות (בנטו בערך חצי מזה וזה כולל את הסטים) עד שהגעתי למצב שאני לא מצליחה לבצע יותר משתי קפיצות ברצף והחלטתי שזה מספיק להיום. ואז בבת אחת קיבלתי תזכורת שלקפוץ עם דלגית כשאני יחפה זה רעיון ממש רע לאנשים עם ברכיים דפוקות. כרגע אני יושבת עם קוביות קרח על הברכיים ומהרהרת בעונש של מי שמתעצל לנעול נעליים.
נראה לי שמחר אני ממש אטרח ללכת לשיעור זומבה. אם לא יבטלו אותו. ואם לא יהיה גשם מטורף כמו עכשיו.
עריכה מאוחרת:
האין גשם הפך להיות המון גשם עם אזהרת טורנדו. הדבר הזה שבחוץ כרגע די מגדיר מחדש את המונח סופת ברקים. מכירים את זה שבחדר חשוך יש מנורת פלורסנט מהבהבת שמרגישה כמו דיסקו מקולקל? אז ככה השמיים נראים כרגע. וזה לא שיש רעמים, יש צליל קבוע ומתגלגל עם עצמה משתנה לפרצים. הגשם נראה כאילו מישהו שפך מים, רק שהוא יורד במאוזן (אם אפשר לקרוא לזה יורד) ומדי פעם גם כלפי מעלה. כנראה שהאביב הגיע :)
כל הכבוד על הנחישות.
השבמחקלא היה לי מושג עד כמה מזג האוויר התחרפן...
אוי, עם כל המוטיבציה המבורכת הזאת באמת תיזהרי בבקשה!!! 🙏
השבמחקשמרי על הברכיים ועל הבריאות (להסתובב רטובים לא עושה שום דבר טוב למערכת החיסונית!)
אבל תכל’ס - כל הכבוד לך
ותיאורי מזג האוויר מלחיצים אותי עכשיו (כאשר עוד יומיים אני שמה פעמיי לאזור המזרחי של ארה"ב...) 🤔
אני מאוד נהנה מיוגה... זה קצת פלצני, אבל זה מפעיל שרירים שלא ידעתי שקיימים ומרגישים מעולה אח"כ
השבמחקזה מה שקוראים לו פה אביב, רגיל לגמרי. מחר מבטיחים שלג.
השבמחקעל הברכיים באמת צריך לשמור, אבל אני אוהבת להסתובב בגשם (לא ברוחות מטורפות).
השבמחקאל תדאגי בקשר למזג האויר (בעיקר כי לדאוג זה חסר תועלת) פה זה לא החוף המזרחי ועוד יומיים זה לא היום, יכול להיות בהיר ויפה גם פה.
ניסיתי יוגה, בהתחלה זה היה נחמד אבל עם הזמן התחיל להרגיש קשקשני מדי בשבילי.
השבמחקתיאור מעולה שלך בגשם, עשית לי חשק להכנס למקלחת חמה ;)
השבמחקאיזה יופי עם הדילגית ועם זה שעלית על מדים ממש ממש כל הכבוד!
לגמרי תזהרי על הברכיים! שימי נעלי ספורט שמתאימות לבעיה ותשמרי על עצמך.
אצלי הבעיה פחות חמורה אבל אחרי הליכות מאוד ארוכות וריצה קורה לי גם...
אגב עם הדילגית אני מקציבה לזה בד"כ 10 ד’ וכמובן שלא קופצת כל ה 10 אלא כמה שאני יכולה עם הפסקות שבמהלכן אני עושה מתיחות וכמה שהמוסיקה יותר קצבית יותר קל וכייף!
אני גם עושה את אתגר הפלאנק אם תרצי אשלח לך :) הצלחתי רק עד 45 שניות בינתיים... איזה כייף זה זומבה!!! אולי גם אני אחזור לזה
אביב שמח מותק!
אני ממש צריכה להזהר על הברכיים, לרגע שכחתי את זה. אבל לפחות המצב הרבה פחות גרוע ממה שהיה כשהבעיות רק התחילו.
השבמחקאני בדרך כלל עושה פלאנק מרפקים במשך דקה, אם אני ממש ארצה אני אצליח יותר אבל כמו שאמרתי, זה קצת מיותר לעבוד חזק על בטן לפני שמורידים קודם את השכבות שמסביב לשרירים אז אני אדחה את האתגר למאוחר יותר.
אביב שמח :)
לאנשים עם חרדה חברתית שווה לחיות שם, מזג האוויר הופך לנושא שיחה מרתק שרק איתו אפשר להחזיק מעמד שעות על גבי שעות.
השבמחקלגמרי. זה בערך הדבר היחיד שאני מצליחה לנהל בו שיחה שוטפת. אם כי אני עדיין נמנעת מלציין טמפרטורות למרות שאני כבר חושבת בפרנהייט אני עדיין טיפה מתבלבלת כשאומרים שיהיה 50 ואני שומעת 15 ומנסה להבין אם יהיה חם או קר.
השבמחקזה רק בגלל שהאמריקאים קצת טמבלים.
השבמחק