בין חלום למציאות וירטואלית

נתחיל בסיפור פאדיחה. 

קיבלנו למשרד משקפי VR (כן, אני עובדת במקום מגניב). המשקפיים הגיעו עם אפליקציית כיול פשוטה שכוללת בלונים וליזרים. כל הגברים במשרד שניסו את המשקפיים התחילו להעיף בלונים ולפוצץ אותם ורק אני כמו מפגרת התחלתי לרדוף אחרי הבלונים, לתפוס ולזרוק ופתאום... בום! טראח! מה קרה? ג'אסט נכנסה בעמדת בקרה, המסך נפל והתפרק לחלקים ואני קיבלתי מכה באף :( העניין הוא שהכל נראה כל כך אמיתי שממש הייתי בטוחה שאני בחלל ענקי וריק והמכה הגיעה ממש בהפתעה.

היום הבחורה החדשה במשרד (יש עוד מהנדסת במשרד, יאי) הורידה עוד אפליקציות ואני, עדין כואבת את ההשפלה מיום שישי העדפתי להתרחק. אבל אז היא מצאה אפליקציה שלא יכלתי לעמוד בפניה. עיקר האפליקציה- לעלות במעלית לקומה האחרונה של גורד שחקים ולצאת מהמעלית אל קרש שהקצה שלו באויר.

הזכרתי פה פעם בעבר שנפילה או קפיצה ממקום גבוה זה מוטיב חוזר בחלומות שלי. מה שמאוד מאפיין את הנפילה הוא שבדרך כלל אני יודעת שאני חולמת כשאני נופלת ואני יודעת שברגע שאני אגיע למטה, רגע לפני הפגיעה אני אתעורר. לפעמים כשאני יודעת שאני חולמת אני בכוונה קופצת מהחלון ולפעמים זה הפתרון כשאני רוצה להתעורר מהחלום אני קופצת ואז מתעוררת (או שאני חולמת שאני מתעוררת, גם זה קרה. ניסיתי להתעורר אז קפצתי ורגע לפני הפגיעה חלמתי שהתעוררתי אבל אז הסתכלתי מסביב והבנתי שאני עדיין חולמת ואז באמת התעוררתי. אינספשיין לעניים). 

בכל אופן, הייתי חייבת לנסות את האפליקציה החדשה. שני הנסיינים שניסו לפני לא הצליחו לצאת מהמעלית, אחד ממש התישב וניסה ללכת על ארבע והשני פשוט חזר למעלית והוריד את המשקפיים. זה נראה בערך ככה. שמתי את המשקפיים, יצאתי מהמעלית ופשוט הלכתי על הקרש עד לקצה והסתכלתי מסביב. אני מתה על גבהים. מודה שקצת רעדו לי הרגליים אבל זה היה ממש מגניב. ואז לקחתי צעד הצידה. כל כך מגניב. כל הבניינים חולפים מולי והקרקע מתקרבת בדיוק כמו בחלום ואני תוהה מה יקרה כשאני אגיע למטה. ואז הקרקע מגיעה ועוברת והכל נהיה לבן. כנראה שככה מתעוררים מחלום במציאות מדומה. 

יום אחד אני חייבת לנסות צניחה חופשית.