רגע של אביב באמצע פברואר

כבר שבוע שבהיר ולא קר והיום היה ממש נעים, בסביבות 60 מעלות. 

כן, אני כבר חושבת בפרנהייט. וכשאני חושבת על זה זה יותר הגיוני פה. 0 ו100 מעלות צלזיוס הם טמפרטורות הקפיאה ורתיחה של מים, 0 ו 100 מעלות פרנהייט הם טמפרטורות הקפיאה ורתיחה של שיקגו. 30 מעלות (0 צלזיוס) זה סתם עוד שלב בירידת הטמפרטורות בדרך לנמוך אבל 0 פרנהייט, זה כבר ממש קר במונחים מקומיים. קר ברמה של מי שיכול לא יוצא מהבית. 100 מעלות לעומת זאת זה חם מאוד ולא נעים אפילו ללכת לאגם. אז כן, זה יותר הגיוני ככה.

אז שבוע אביבי וכמה ימים שבערב אני יורדת מהרכבת 2 תחנות לפני הזמן והולכת ברגל לאוטובוס. בגלל שהשקיעה הולכת ומתאחרת אני ממש יכולה לצאת כשעוד אור. מה שיפה בלופ זה שבגלל שאין ירוק אז הוא לא חסר. בשכונה שלנו בקיץ הכל ירוק ובחורף מת. בלופ הכל בניינים גבוהים וכסופים על רקע של שמים בגוון כחול עמוק של לפני שקיעה ומדי פעם בין הבניינים בכיוון מערב רואים אדום מטמטם ביופיו. חבל רק שהאגם פה נמצא בכיוון הלא נכון, אם רק הוא היה בצד השני כמה שקיעות הייתי הולכת לראות. 

היום החלטתי שמספיק נעים ללכת לאורך הנהר, רק שלמרבה הצער הנהר עדיין במצב חורף, שזה אומר שלא מנקים אותו והוא מלא ג'יפה ואפילו האווז הבודד ששחה נראה מבואס מהלכלוך. זה הזכיר לי שהאביב לא באמת הגיע אבל לפחות השנה, בניגוד לשנה שעברה אני יודעת שהוא יגיע ואני יודעת כמה יפה הוא יהיה וימים כאלה, למרות שעדין לא אביב, מזכירים לי שיש למה לחכות.