יום רביעי, 20 ביולי 2016

דיווחים

אמא ביקשה דיווח קצר מכל מקום עם וויפי. הדיווחים הועלו לרשת ביומיים איחור עקב יעפת.




4 בבוקר, בן גוריון, בינתיים שם דבר לא השתבש.


מלא ילדים צועקים, הטיסה הזו הולכת להיות סיוט. קבוצה של ילדים תמשיך איתי עד שיקגו למחנה קיץ בויסקונסין. כשראיתי אותם בכרטוס חשבתי אוי לא, אני מקווה לא להיות בגוש שלהם. עכשיו בשער עם בני נוער, נראה לי שעדיף להיות בגוש שלהם. אם מישהו יחליט להפיל את המטוס אני לא אאשים אותו.


 


8:30 שעון איטליה, שדה תעופה,רומא, עדיין אין שיבושים. דיווח נשלח לאמא.


ביחס לכמות הילדים הטיסה היתה די שקטה, כנראה כולם נפלו ברגע שעלינו לאוויר.לידי ישבו שני עובדי עריית אשקלון שיצאו לטיול מאורגן למרוקו מטעם העבודה. האישה די מבוגרת, לא בגיל של אמא שלי אבל עם ילדה בת 20 ולפי השיחה איתה הניסיון שלי בטיסות הרבה יותר גדול משלה, מה שגרם לי לחשוב על התקופה הזו שאנחנו חיים בה ואיך רואים בחופשה שנתית משהו מובן מאליו ועוד מתלוננים על יוקר המחייה. ניסיתי להסביר להם על האופציה של צ'ק אין מוקדם באינטרנט כדי שבדרך חזרה היא תשב ליד אמא שלה, אני מקווה שהיא תנסה את זה.


 


9:30 שעון איטליה, על המטוס, עדיין בשדה התעופה, לא נראה שנמריא בזמן אבל זה לא משנה יותר כי אין קונקשן שאפשר לפספס. הילדים מהמחנה רחוק מאחור ובמקומם יש סביבי ילדים אמריקאים מעצבנים. קצת התרחקתי מהם כשהתחלפתי במקום עם איזה אבא שרצה לשבת עם הילד שלו, עכשיו הם לא מסביבי, רק מאחרי.


 


13:20 שעון ישראל, 5:20 שעון שיקגו, מעל אנגליה.


לא יכולה לשבת יותר. הלכתי פעמיים עד קצה המטוס וחזרה ועוד פעם לשירותים ליתר בטחון אחרי כוס יין. אין לי סבלנות לסרטים שגם ככה לא משהו שרציתי לראות. נעמדתי ליד המושב שלי עד שהדייל הביא לי ארוחה כשר חל'אל. הפניתי אותו למושב המקורי שלי. הם לא ממהרים להגיש אוכל, כנראה מתכוונים להגיש רק ארוחה אחת. מקווה לפחות שהיא תהיה טובה. אני לא אוהבת טיסות.


 


17:25 שעון ישראל, עוד רגע מעל קנדה.


הטיסה הזו לא נגמרת. הצלחתי לישון קצת עד שתינוק צווח העיר אותי. המעבר של המטוס מרוצף כריות ושקיות שנפלו וכל מיני גפיים בולטות מכל מקום, ללכת לאורך המעבר הופך למסלול מכשולים. בשביל תירוץ הלכתי לדיילים לבקש שימלאו לי מים בבקבוק. עליתי פה על טריק, באים עם בקבוק ריק ככה שאין בעיה להעביר אותו בביטחון ואז ממלאים אותו בדיוטי, או אם אין ברזיות בדיוטי כמו ברומא, מבקשים מהדיילים למלא.


 


14:00 שעון שיקגו, שדה התעופה אוה'ר, ליד מסוע המזוודות. דיווח נשלח לאמא.


המטוס נחת ואז 20 דקות נסע לטרמינל. היה יותר מהר לו להגיע ברכבת. התור לאימגרשן עבר די מהר ובקלות. למזוודה לקח זמן.


 


18:00, לא לישון


יוצאים לסיבוב באגם. שיקגו עדיין ירוקה. ראינו ארנב בדשא ואנשים מחפשים פוקימונים.


 


20:00, יאללה, מקלחת ולישון

8 תגובות:

  1. תהני מלא במחנה, זו חוויה מטורפת (:

    השבמחק
  2. מתחברת כל כך לחוויית הטיסה! 
    ועכשיו שמילאת חובתך לאמא, ממתינה לעדכונים האמיתיים. 
    איך היה בארץ, איך הבריאות של אמא, איך האחד קיבל אותך כשחזרת, איל הרגיש לחזור "הביתה" לשיקאגו, וכמובן עדכונים טריים מהעבודה החדשה 

    השבמחק
  3. איזה כייף שחזרת, חיכיתי לעדכונים :)
    מקווה שנהנהת בארץ, הטיסה נשמעת מעייפת אבל העיקר שנחתת בשלום

    השבמחק
  4. אנשים מחפשים פוקימונים בשיקגו... העולם השתגע. מקווה שהלכת לישון קצת, ואולי היעפת תעבור תוך יום יומיים. ברוכה השבה. 

    השבמחק
  5. אין לי קשר למחנה, זה רק במקרה שלבשתי חולצה באותו צבע כמוהם

    השבמחק
  6. טיסה מתישה אבל לפחות עברה בשלום. כשיהיה לי כוח יבואו עוד עדכונים

    השבמחק
  7. עוד יגיעו עדכונים, כשיהיה לי כוח

    השבמחק
  8. העולם התחרפן, זה ברור. ישנתי טוב, לאט לאט השעות מסתדרות

    השבמחק