משום מה נהג האוטובוס החליט לנסוע בתוך העיר במקום על כביש החוף (של האגם). נסיעה של חצי שעה, אחרי שעה הגענו רק לאמצע הדרך. והאמריקאים המנומסים האלה יושבים להם בשקט בלי להגיד כלום, מחכים שהנהג יואיל בטובו לעצור כדי שיוכלו לעבור לרכבת. באיזה שלב רציתי להגיד לנהג שעד שהוא יגיע לתחנה שהוא אמר אני אספיק ללכת ולחזור אליה שש פעמים אבל האמריקאים המנומסים האלה, אי אפשר לדבר איתם. בסוף הוא הגיע לתחנה באמצע הדרך ליעד וחצי מהנוסעים ירדו ורצו לרכבת במקום.
ודווקא היום, כשהיה לי המון זמן באוטובוס ואחרי שפט עשתה לי חשק לפסקול של הסיוט, השארתי את האוזניות במשרד. מרפי מניאק
עדכון סוף יום, כנראה שכביש חוף האגם סגור כי גם בדרך חזרה האוטובוס נסע בדרך העמוסה.
נכון שהאמריקאים האלה מאד מנומסים - אבל דווקא משום הנימוס היה ראוי שנהג האוטובוס יודיע לנוסעיו - הכביש הרגיל סגור, אני נאלץ לנסוע דרך העיר - מי שממהר מוזמן לעבור לרכבת.....לא?
השבמחקלא, זה לא נימוס, זה הגדלת ראש. להזהיר שהדרך תהיה מאוד ארוכה ולהציע להחליף לרכבת זה לקחת יוזמה ולתת לאנשים יעוץ, זה כבר מעבר לתחום הסמכות של נהג אוטובוס
השבמחק