בחור ובחורה

צעירים, הוא משהו סביב 25, היא יותר צעירה. יושבים באוטובוס על ספסל שפונה לפנים האוטובוס. הם לא נראים מתאימים לעיר הזו. הוא גבוה ורזה, שיער מסודר למחצה, זקן בלונדיני אופנתי אבל לא לא מוקפד, עיניים אפורות, קעקוע ארוך מקיף את הזרוע כמה פעמים, רצועת ניטים סביב המפרק, מראה שאומר קשוח אבל רך. היא קטנה, בלונדינית, השכבה התחתונה של השיער סגולה, שיער אסוף בכדור מרושל למעלה. חולצה אדומה בלי שרוולים, חצאית ארוכה רחבה, תיק גב בסגנון הודו. על החלק הפנימי של היד קרוב לשורש כף היד ייש קעקוע של כלוב ציפורים עם דלת פתוחה, הבחורה הזו היא ציפור חופשיה.

הגוף שלהם פונה אחד כלפי השני, הזרוע שלו סביבה, היד מלטפת את הגב שלה, מציירת עליו ציורים. כל הזמן מסתכלים אחד לשני בעיניים, מדברים כל הנסיעה, מדי פעם הבחורה מתקרבת לנשיקה. נשיקות של זוג חדש, נשיקות ארוכות עם חיוך מאושר, היד שלו על הלחי שלה, לא רוצים להפסיק, רק הם לבד בעולם. הוא לוקח את היד שלה בשלו, ממשיכים לדבר ובינתיים האצבעות שלו מלטפות את פנים כף היד שלה, משחקות באצבעות שלה. לרגע היא מנסה לשחק קרב אגודלים אבל הוא לא באמת רוצה להתחרות, הוא תופס את היד שלה ושוב נשיקה ארוכה.

אהבה חדשה, שני אנשים שרק עכשיו גילו אחד את השני. קשר טרי שאף אחד מהם לא יודע לאן הוא יוביל, אבל כרגע האפשרויות נראות להם קסומות. לרגע אני מקנאה, רוצה להרגיש שוב את התחושה הזו של חידוש, של התאהבות ראשונית, של כאן ועכשיו בלי עבר ועם עתיד פתוח לגמרי. לרגע אני רוצה להיות הם.