שבוע דפוק

הודעת שירות לציבור:

אל תדברו בטלפון בזמן שאתם חוצים כביש! 

 

 

---

 

שום דבר לא בסדר.

 

נתחיל בקטנה. אחרי שהמשקפיים שאהבתי נשברו לפני בערך חודש קניתי חדשות. בגלל שבאופטיקנה הזוג השני הוא כמעט חינם (אחרי שהזוג הראשון עולה פי 2 ממה שהוא צריך) אני בדרך כלל קונה 2 זוגות, שיהיה ספייר. אבל הפעם גם לאחד נשברו המשקפיים אז ניצלנו את הזוג השני לקנות זוג לכל אחד במחיר שפוי. אז אין לי ספייר. ובתחילת השבוע הצבע של המסגרת התחיל להתקלף. מעצבן ובדרך כלל לא קורה. עד היום תמיד חזרתי לאופטיקנה למרות המחיר הגבוה שלהם בגלל האיכות. אבל מסגרת אחת נשברה, השניה מתחילה להתקלף אחרי חודש, כנראה שנאלץ להפרד. בכל מקרה הבאתי את המשקפיים חזרה לחנות ועכשיו אני עם הספייר הישנות שהמספר שלהן כבר קטן לי. 

 

עוד מארועי לפני בערך חודש, נגמר לי הליסינג. בגלל כל מיני שטויות של המקום עבודה שלי יצא שבמקום לשמור את האוטו הישן שלי עד שיגיע החדש אני צריכה להחזיר את הישן ולנסוע על רכב חליפי, הווה אומר רכב בן 3 לפחות שהנהג הקודם שלו כנראה לא דאג לו יותר מדי. מהרגע שקיבלתי אותו הוא הבהב לי עם נורת תקלה כללית וציור של ספר עם מספר. עיון בספר הרכב הראה שיש לו בעיה עם הנורית של לוחית הרישוי. שיחנק, לא אוטו שלי. לפני שבוע גיליתי שהתוקף של הטסט של האוטו נגמר בסוף החודש ואף אחד לא חשב לספר לי, אז קבעתי להביא את האוטו לטסט בהנחה שהם יסדרו כבר את עניין הנורית. אבל השבוע נוסף מספר חדש מתחת לנורת התקלה והפעם הלך פנס קדמי. עם זה כבר אי אפשר למשוך אז לקחתי אותו למוסך שבמפעל והם החליפו את שני הפנסים. יומיים אחרי הבאתי אותו לטסט. נורת התקלה המשיכה להבהב, הפעם בלי מספר. 

יום רביעי היה ארוע של העבודה במקום מרוחק. בדרך חזרה לקחתי איתי כמה נוסעים ואיך שיצאנו מאזור הארוע, אוטו שנסע אחרינו אותת לי ואמר שעפה לי טסה. כמובן שהיא לא עפה סתם אלא בעקבות פנצ'ר בגלגל. למזלי אחד הנוסעים היה גבר, מה שאפשר טיפול מהיר בהחלפת גלגל (אני אישה, מותר לי להיות שוביניסטית), ונוסעת אחרת התכוונה לנסוע איתי רק עד המפעל ומשם לקחת את האוטו שלה, ככה שיכלתי להשאיר את האוטו שם כי לא בא לי לנסוע על כביש מהיר עם צמיג חליפי שאסור לנסוע איתו מעל 80 קמש. הבעיה שעד שהחלפנו גלגל, ועד שהגענו חזרה למפעל בלי (כמעט) לעבור את ה80 קמש, היא איחרה לאן שהיתה צריכה להגיע ולכן לא יכלה להביא אותי עד קרוב לבית, או לפחות עד לאותו קו גובה, ככה שאת הערב סיימתי בטיפוס בעליה כשאני מקללת את האוטו החלופי ואת החברת ליסינג.

היום הבאתי שוב את הרכב לליסינג, הם לקחו אותו לפנצ'ריה וכנראה עשו לו עוד משהו כי הנורת תקלה הפסיקה להבהב. לפחות בינתיים.

 

בגלל שהאחד עובד בטכניון, יש לי מדבקת חניה על האוטו. אבל החלפתי אוטו ולאחד לא היה כוח לארגן מדבקה חדשה לאוטו זמני, אז העברתי את המדבקה הישנה, מי כבר ישים לב. אז היום השומרת בכניסה שמה לב. וקרעה לי את המדבקה ושלחה אותי לחכות לו מחוץ לשער. אז עכשיו אין ברירה, הוא צריך לדאוג לחדשה. חשבתי שזה סיים את מכסת המזל הרע להיום. אז חשבתי

 

החלטנו ללכת למרכז הכרמל. בדרך הוא דיבר עם אבא שלו בטלפון ותוך כדי חצה כביש. אל תעשו את זה! אף פעם! ראיתי אותו חוצה את הכביש בלי להסתכל וראיתי את האוטו מתקרב מהר מדי והוא אפילו לא שמע אותי צועקת לו. ממש כמו בסרטים, הוא עף על המכסה מנוע ואחר כך על הכביש. במזל יש לאוטו ברקסים טובים. הוא קם, קצת מבולבל. הנהגת יצאה מהאוטו עוד יותר מבולבלת ובלחץ. הביאה מים, רצתה להסיע אותנו לבית חולים או לפחות הביתה, אבל הוא טען שהוא בסדר ורוצה להמשיך ללכת. הצלחתי לשכנע אותו שלפחות ניתן לה להסיע אותנו עד מרכז הכרמל. בדרך חזרה הוא כבר היה מוכן להודות שכואב לו ולקחנו אוטובוס חזרה.

אם יש משהו יותר גרוע מתאונה, זה שאחד ההורים שומע את התאונה בטלפון. אי אפשר להגיד אני בסדר, אני אתקשר אליך יותר מאוחר אחרי שאני אקח את הפרטים של הנהגת ואבדוק שכל החלקים שלי במקום. לא, צריך עכשיו! להסביר מה קרה ולשמוע את העצות וההוראות, לך לפה, תתקשר לשם, וכמובן הנושא הכי חשוב ובוער עכשיו- תבואו ביום שבת? לא כי שניים רוצה לקחת את שני הילדים שלו לספארי והם מאוד רוצים את הדוד שלהם שיתרוצץ אחריהם בין הכלובים במקום ההורים. 

 

יש שני דברים שצריך במשפחה- עורך דין ורופא. כשהגענו הביתה התקשרתי לאחי שסיים עכשיו לימודי משפט והתנסה קצת במשפטי תעבורה לשאול מה לעשות. הוא אמר שבלי קשר להיבט המשפטי כדאי לגשת למיון, אבל בקטע המשפטי אם אין שום נזק חוץ מאיזה יום מחלה או שניים שמקבלים עליהם תשלום מהעבודה בכל מקרה אין בעצם שום דבר שאפשר לתבוע עליו פיצוי. אם אנחנו רוצים אנחנו יכולים ללכת למשטרה להגיש תלונה אבל כנראה שללא נזק הם פשוט יהנהנו בראש ויסגרו את הנושא מחוסר עניין לציבור. מסתבר שעל דואר ספאם אפשר לדרוש פיצוי של אלפי שקלים ללא הוכחת נזק, אבל אם אוטו נכנס בך במעבר חציה ואין נזק מוכח, זובי.

יש גם רופאה במשפחה אבל היא קצת (הרבה) יותר היסטרית מאח שלי ועלולה להדביק בהיסטריה את כל המשפחה שלו, אז החלטנו בינתיים לא להתקשר אליה. מחר בבוקר נברר לאן צריך ללכת לבדוק שהכל בסדר. 

אני כבר עכשיו רואה את הסיוטים שיהיו לי היום בלילה.

 

נקווה שסוף השבוע יביא איתו את הסוף לנאחס.