פתאום נפל עלי מין שבוע כזה שבו אין לי זמן. כל יום יש לי סיבה אחרת שאני לא אגיע הביתה מוקדם. ויש לי סל כביסה מלא שתכננתי לעשות בשבת אבל בסוף לא יצא והוא עולה על גדותיו עם כל יום שעובר.
בין השאר, היה איזה תרגיל להגשה היום. בד"כ התרגילים בקורס הזה די פשוטים, חזרה על מה שנעשה בתרגול עם איזה טויסט. וכל פעם אני מבטיחה לעצמי שאני לא אדחה אותם לשבוע האחרון, ואם כבר דחיתי אותם לשבוע האחרון אז אני אעשה אותם בסופ"ש ובסוף אני תמיד מכינה אותם בראשון בערב כדי לא להגיע ליום הממש אחרון (הם תמיד להגשה ליום שלישי). מזל שהשבוע שכנעתי את עצמי בכוח להתחיל (תכננתי גם לסיים) ביום שבת. הפעם הם נתנו מעצמם בתרגיל. כל שאלה עלתה לי בכמה דפי קשקושים ומחשבות שמסתובבות סביב עצמן. כל מה שנאר לי מיום ראשון ושני בערב הוקדש לתרגיל המעפן הזה. בסוף יצא משהו שאני ממש לא מרוצה ממנו. הוספתי הערה לבודק שיש מצב שמה שכתבתי הוא שטות, לפחות שיעריך אותי על הנסיון. 3 אנשים שעובדים באותו מקום כמוני ולוקחים את הקורס (צירוף מקרים מגניב) באופן בלתי תלוי צילמו ממני חלקים מהתרגיל. לא ראיתי אף אחד (ודיברתי עם כמה אנשים בקורס) שממש כתב משהו שהוא גם מאמין בו. בהתחלה חשבתי שהקורס הזה לא כל כך נורא, עכשיו אני מתחילה לראות את הנפילה שתבוא בסוף הסמסטר.
אני חושבת שאם מישהו יסתכל על כל הדפי קשקושים שלי הוא יהיה די משועשע. אני לפעמים משועשעת מהם . בעיקר בעבודה יש לי דפים שלמים של שיחות עם עצמי. למשל "למה X לא עושה Y????". שורה מתחת "כי שכחת לשים שם Z" "תזכרי מחר בבוקר לשנות את השורה הזו" "כנראה שיש לך טעות שם". לפעמים שאלה בסגנון השאלה הראשונה עשויה להוביל בסוף לשורה "כי את עושה שטויות!!!!! (קו תחתתון)".
השיחות האלה הן חלק מתהליך החשיבה שלי. קשה לי לחשוב בלי כלי כתיבה ביד, עדיפות לעיפרון מכאני שחור 0.7, גם אם אני לא כותבת. יש לי גם קטע כשאני באה לפתור איזה תרגיל אני חייבת לדעת איפה המחק. אני לא יכולה להתחיל לכתוב בלי לוודא שהוא בהישג יד מידי. גם אם אני רק מקשקשת על הדפי טיוטא שגם ככה מלאים סימנים לא ברורים. דבר ראשון אני אהפוך את כל השולחן עד שאני אמצע את המחק ורק אח"כ אני אקרא מה בכלל צריך לעשות.
עדכוני דירה: מצאתי מישהו שרוצה להכנס ל-3 חודשים והוא אפילו לא חושב שהדירה שלי חור. רק שעכשיו כבר 3 ימים שהטלפון של בעלת הדירה לא זמין. כמו שאני מכירה אותה יש מצב שהמכשיר התקלקל והיא פשוט לא מצאה זמן להביא אותו לתיקון אז בינתיים היא מדברת רק מטלפון קוי. או שהיא החליפה מספר ולא מצאה לנכון לעדכן את הדיירת שלה בעניין. גם הבית שלה חשוך כל הזמן הזה. לעומת זאת הבת שלה שגרה בדירה לידי ללא ספק נמצאת בבית וגם שומעת מוזיקה בקול רם ב1 בלילה. אנשים עשירים חושבי םשמותר להם הכל.
יש משהו משעשע בלהראות לאנשים דירה. תוך כדי זוכים לשמוע עליהם ועל הנסיבות שהביאו אותם. הגיע לראות את הדירה מישהו שהחליט על פרידה זמנית מאשתו וצריך מקום לזמן קצר. בא עם חבר (גרוש) שלו. מתחילים להתלבט האם זה בעיה שאין סורגים והאם הדייר הפוטנציאלי יביא איתו את כל המערכת בידור עתירת הרושם שלו (על מי בדיוק הוא יעשה רושם?). זו שכונת יוקרה, היחידים שיעיזו לנסות לפרוץ פה הם גנבים מקצועיים והם לא יבזבזו את הזמן שלהם על יחידת דיור מצ'וקמקת שבטח גר בה איזה סטודנט, כשכמה מדרגות למעלה יש טירה מאובזרת היטב.
קניתי מזרון חדש (איך אומרים, מזרן או מזרון?). איזה כיף זה ללכת לקנות מזרון. יש לגיטימציה לעבור בין מזרונים ולקפוץ עליהם. בחנות אחת היה מוכר ממש נחמד ששאל אותי מה אני מעדיפה. אמרתי לו רך אבל לא יותר מדי, בדיוק כמו של הדובון הקטן. הוא כיוון אותי לשני מזרונים שקיפצתי עליהם בהנאה ושניהם היו מפנקים ונעימים. אז הוא כיוון אותי למזרון אחר ואמר שהוא רוצה לבדוק כיוון אחר. קיפצתי על המזרון באושר אבל אבוי, המזרון כאילו לא רצה אותי. אבל ממש לא. כנראה שהמבט שלי הביע את האכזבה כי המיכר תירץ את הפעולה הזו ואמר שהוא רצה לבדוק את התגובה שלי למזרון קשה כדי לדעת אם הוא בכיוון. למה אנשים קונים לעצמם מזרון קשה? נשגב מבינתי. אחרי כמה קפצוצים בחנות הזו ובאחת שכנה בחרתי מזרון אחד כיפי. תיאמתי שהמוביל יביא לי אותו בדיוק כשאני אכנס לדירה החדשה בתקווה שזה לא יתפספס. עכשיו יש לי עוד משהו לחכות לו במעבר.
רציתי גם לקנות טלויזיה חדשה. לא שאני לא מרוצה מהCRT האיכותית שלי, רק שנראה לי שמסך שטוח ישאיר יותר מקום לזוז. רק שחנויות אלקטרוניקה מפחידות אותי. נכנסתי לכמה חנויות ואיכשהו כל פעם שניגש אלי מוכר הוא נתן לי הרגשה רעה של אני לא מאמינה לו. זה לא שאני לא מאמינה לאנשים בכלל, על ההוא מהמזרונים סמכתי לגמרי. אבל אלה בטלויזיות, היתי בטוחה שהם עובדים עלי. אולי בגלל שבטלויזיות פשוטות אין באמת הבדל בין המכשירים השונים אז למוכר אין כל כך מה להגיד חוץ מ"זה פירמה טובה, LG מייצרים מסכים (ברצינות?), על זה המלצתי לחבר שלי לפני יומיים, זה במבצע". בסוף אני אקנה באינטרנט וזהו.
אני צריכה לחפש שולחן עבודה. מי מזמין אותי לטיול באיקאה (אהם)?
אני בטוח שלא אומרים "אים אומרים" :)
השבמחקהשבועות האלה זה הכי כיף!
הרגע נגמר לי שבוע כזה (נו, רביעי-חמישי זה לא נקרא)
פיקולו
ובאינטרנט אי אפשר למכור לך שטויות? למרות שאני מבין למה את מתכוונת - זה קצת כמו עם מוסכניקים - הם יכולים לעבוד עלייך בלי שתהיה ללקוח בדרך כלל יכולת אמיתית להבין מה הוא רוצה (בדיוק כמו עם מחשבים, למי שלא מבין בזה כלום, אגב).
השבמחקאם בעלת הבית גרה דירה לידך, את פשוט יכולה ללכת אליה, לא?
השבמחקואם הבת שלה ממש לידך אז את יכולה לשאול אותה מה קורה.
נשמע לי שבסיטואציה הקיימת בעלת הבית שלך לא ממש יכולה להתחמק ממך.
LG מייצרים מסכים טובים (אבל שלא תעיזי לרכוש מהם טלפונים סלולאריים, זאת טעות).
אם את קופצת לאיקאה, אני צריכה כוננית ספרים וארון כזה קטן ללחדר מקלחת, תודה.
אני חושבת כל החרא הזה שמזרן קשה זה יותר בריא, אני אוהבת באמצע.
השבמחקאיזה כייף זה לקפץ על המזרונים בחנות, באמת כולם עושים את זה?
ומה איקאה מה? קצת סטייל אישי
אני לא יודעת על מה אתה מדבר...
השבמחקאני לא חושבת שאפשר בכלל לעבוד עלי בנוגע לטלויזיה, אלא אם זה זיוף, מה שלא יקרה בחנויות גדולות. סה"כ ביחס למה שאני מחפשת הכל עולה ושווה פחות או יותר אותו דבר. אבל משהו במוכרים האלו ספציפית גורם לי לחוסר נוחות.
השבמחקמסתבר שבעלת הדירה בחול עד סוף השבוע. נחמד מצדה שהיא טרחה לשלוח לי סמס אחרי אינסוף שיחות שלא נענו וכמה מיילים. לפחות עכשיו אני יודעת מתי לנדנד שוב.
השבמחקבאה איתי לסיבוב קניות באיקאה?
האמת שלא היו אנשים אחרים בחנות חוץ מכמה שכבר החליטו מה הם רוצים אז לא ראיתי אם גם הם קפצו על המזרון. בל מקרה, המוכרת שהסתובבה באיזור נראתה משועשעת מהקפיצות שלי.
השבמחקבאיקאה יש הרבה סטייל אישי. כל כך אישי שהוא מתאים לכולם.
רקע כללי: אני עברתי לדירה שלי בספטמבר ומאז אני זקוקה לדברים שרשמתי לעיל (ולעוד כמה), עוד שלושה וחצי חודשים תעבור שנה מאז ואני עדיין מתעצלת.
השבמחקמסקנה: כנראה שלאיקאה אני לא אגיע והחפצים שלי ישארו בארגזים קטנים של קוקה קולה עד שמישהו יעשה את זה בשבילי (את?).
את הארגזים שלי אני סיימתי לפרוק רק לפני חצי שנה. נראה לך שאני הולכת לפרוק ארגזים של מישהו אחר. אבל אם אני אגלה שאיקאה עושים משלוחים (זאת אומרת, אם אני אטרח באמת להכנס לאתר שלהם באינטרנט) אני אעדכן אותך.
השבמחקהדלקת אותי עם הרעיון של להזמין באינטרנט אז כבר הספקתי להיכנס לאתר איקאה ולא, אי אפשר להזמין טלפונית, חייבים להגיע..
השבמחקאו לשלוח מישהו...
השבמחקכל עניין המוכרים בחנויות האלו הוא בעייתי. בחנויות בגדים ונעליים למשל, אנחנו מותנות מראש לא להקשיב למוכרות, במיוחד לאלו עם אוצר המילים החד מילי ("מאמם!"), אבל אנחנו שוכחות שגם בחנויות חשמל (או מזרונים) המוכר משווק את החברה שנותנת לו את העמלות הכי גדולות או את אלו שההנהלה מכריחה אותו לשווק (אפילו ברשתות ספרים זה ככה). בגלל זה גם לא היה לא מה לומר על הטלוויזיות מהסוג שרצית. אולי זה לא מה שהחנות דוחפת כרגע.
השבמחקמוזר, היתי בסופרפארם אתמול באיזור של האיפור ואף מוכרת לא ניסתה למכור לי כלום. גם כשאמרתי לאחת המוכרות בדיוק מה אני רוצה היא לא ניסתה לדחוף לי שום דבר, רק עברה על כל העמדות הבדקה אם יש משהו שמתאים, בלי להמליץ על שום דבר מסויים (חוץ ממותג הבית שלהם life אבל אותו אני בכל מקרה מחרימה).
השבמחק