יום שבת, 6 בפברואר 2010

סתם

אני צריכה ללמוד למבחן אז אני עושה הכל כדי לא ללמוד. אפילו סידרתי את התיקיה של המקצוע במחשב.


קר לי. מה נסגר עם הקור הזה? הרדיאטור שלי קפא. היה כל כך קר שיום חמישי לא הלכנו לשחות. טוב, אני לא הלכתי לשחות כי היה קר, האחרים לא הלכו לשחות כי רק אני מספיק אסרטיבית להזיז אנשים ללכת לבריכה באמצע היום.


היום בלילה התעוררתי עם כאב ראש נוראי. האשמתי את המחסור בחמצן, אז פתחתי חלון במקלחת וקפאתי אז סגרתי אותו. האשמתי את עצמי בהתיבשות אז הכרחתי את עצמי לשתות כוס מים, מה שגרם לי לבחילה. האשמתי את היובש אז  שמתי מים במתקן הזה שיושב על הרדיאטור  אבל הרדיאטור לא התמודד עם הקור והמים חישבו כמה זמן יקח להם להפוך לקרח. בסוף נכנעתי לקסם הכימיה ולקחתי אקומול. במשך עוד כמה דקות המשכתי להתפתל מכאבים ואז נרדמתי והתעוררתי בלי כאב ראש. כנראה שמשהו עזר.


השבוע היה לאמא שלי יומולדת. במזל נזכרתי בזה כשהסתכלתי על היומן באאוטלוק והתאריך נראה חשוד משהו (הראשון לשני, קל לזכור) אז התקשרתי. בד"כ כשיש יומולדת במשפחה המצומצמת אנחנו נוסעים בסופ"ש למסעדה. לא יודעת אם זה משפחתיות מזויפת או באמת רצון אמיתי לשמור משהו, הרי ההורים שלי לא חיחד ולכל אחד מהם כבר יש מישהו אחר. אבל יש בזה משהו נעים, להעמיד פנים שאנחנו עדין סוג של משפחה. הנחתי שגם הפעם זה יהיה ככה אבל אז אמא שלי התקשרה לשאול מה שלומי ואמרה שלא תוכנן משהו כזה. אז התקשרתי לאבא שלי לשאות למה לא תוכנן משהו כזה, הוא אמר שבת הדוד שלי, בת 10, שאלה אותו לאן נסענו לחגוג יומולדת אז הוא הניח שנסענו בלעדיו ולא סיפרנו לו. כמובן שהוא לא חשב לשאול אף אחד. אינטרקציה אם אנשים היא לא הצד החזק שלו. אז אמרתי לו שלדעתי כדאי שניסע, אמא שלי אומרת שזה לא משנה לה אבל אני יודעת שהיא תעלב אם לא נציין את היומולדת בשום צורה. אחשלי האמצעי לומד לפסיכומטרי אז אני מקווה שהוא יהיה מספיק מתחשב ויבוא איתנו בכל זאת.


יש לי בוס חדש בעבודה. רה-ארגון במחלקה שאני עובדת בה הביא לכך שהאדם שעובד במשרד מול זה שלי הוא עכשיו המנהל שלי. מבחינת עבודה זה לא משנה הרבה כי אני עובדת בעיקר תחת מוביל הפרוייקט, אבל מבחינת התנהלות במחלקה הולך להיות מעניין. הבוס החדש הוא אדם עם דרישות מאד גבוהות מעצמו ומהסובבים אותו. הוא רוצה להתחיל תוכנית השתלמויות של כל האנשים במחלקה, פנימיות וחיצוניות. זה טוב, תמיד טוב ללמוד דברים חדשים ולהתמחות בישנים. גם העובדה שמשעכשיו הבוס שלי יושב מולי היא שינוי, לטובה ולרעה. לטובה כי עכשיו יהיה הרבה יותר קל להגיע אליו, לרעה, כי תמיד טוב שיש מרחק בין ההנהלה לביני.


זהו. כמו שכתוב בכותרת, סתם. שום דבר מעניין.


קר לי

2 תגובות:

  1. אני שונא להיות קרוב למנהל בעבודה או לכל אדם מעליי, זה גם נוגד את החינוך שלי שלא להיות כפוף לאף אחד.

    השבמחק
  2. איפה מקבלים כזה חינוך? הרי מגיל הגן מלמדים אותנו שיש סמכות ויש היררכיה

    השבמחק