יום שישי, 12 בפברואר 2010

שוב סופ"ש בקיבוץ

מי אמר רגרסיה ולא קיבל.


אני לא יודעת מה יש לי. היה לי מבחן אתמול. תכננתי להתחיל ללמוד סופ"ש, להמשיך בערבים וביום רביעי לקחת חופש מהעבודה. סופ"ש לא למדתי. במהלך השבוע לא למדתי. יום רביעי לקחתי חופש, נסעתי לטכניון, ישבתי כמה שעות בסיפריה עם הלפטופ, אבל אז גיליתי ששכחתי להביא דפים והחלטתי שאני לא יכולה ללמוד בלי לכתוב על משהו. אז חזרתי הביתה תוך כדי שכנוע עצמי שאני אצליח לשבת ללמוד. לא למדתי. רביעי בערב החלטתי שאני לא ניגשת למבחן. לא חשבתי שאני אכשל בו, אם היתי נכשלת היתי יכולה לגשת למועד ב', הפחד שלי הוא שאני אקבל ציון עובר אבל לא טוב (תואר שני אי אפשר לגשת למועד ב' רק כדי לשפר ציון). המקצוע הזה הוא מקצוע שאני טובה בו, תכלס זה מה שאני עושה בעבודה, אז אם יש איזהו מקצוע שאני צריכה לקבל בו ציון טוב זה זה. אז לא ניגשתי למועד א'. אבל כבר לקחתי חופש מהעבודה ובכל מקרה תיכננתי להתחיל עבודה שאני צריכה להגיש ביום ראשון. אז בבוקר הלכתי לספריה והתחלתי לעבוד. דווקא התחיל לא רע, יש סיכוי שהעבודה הזו תהיה טובה, אם אני רק אצליח לסיים אותה בזמן.


בצהרים קבעתי לי תור למספרה. חשבתי שאני אהיה אחרי מבחן ולא יהיה לי כוח לכלום ואין כמו ישיבה של שעה אצל הספר כתירוץ המושלם ללא לעשות כלום. בסוף היתי שם שעתיים וחצי. שעה ורבע רק לקח לבחורה לעטוף לי את כל השיער בנייר כסף. עוד חצי שעה ישבתי עם ראש עטוף בניירות כסף כי המכונה הזאת שמבשלת את הראש לא עבדה. אני לא סובלת את כל התהליך הזה של לעשות גוונים בשיער אבל אני ממש אוהבת את התוצאות וגם אמא שלי מנדנדת לי הרבה זמן שאני צריכה לעשות שוב גוונים כי זה יפה לי. עוד 3/4 שעה הלכה על לחכות לספר הראשי שיתפנה אלי, לחכות לבחורה שתיבש לי את השיער כי הספר הלך להתפלל מנחה ולחכות לבחור שיקח ממני כסף (דווקא זה הלך די מהר). בסוף בזבזתי הרבה זמן אבל אני מרוצה. כרגע השיער שלי נראה יותר בלונדיני (אני בלונדינית גאה) ויותר מסודר.


ברביעי בערב כשהחלטתי סופית שאני לא הולכת למבחן והרגשתי רע עם עצמי בעקבות זאת התקשרתי לאמא שלי. לא יודעת למה עשיתי את זה, בד"כ כשאני במצב רוח רע הדבר האחרון שאני רוצה זה לדבר איתה. איכשהו היא גורמת לי להרגיש יותר רע כשהיא מתעקשת לחפור או סתם לשאול אותי כל מיני שאלות שמזכירות לי שאני לבד ואין לי חברים. אבל הפעם זה לא היה ככה. אמרתי לה שאני לא ניגשת למבחן והתגובה שלה היתה לגמרי זה בסדר, את יכולה לגשת למועד ב', שום בעיה. אין כמו המעטה בבעיות מצד אחרים לגרום לי להרגשת זה לא נורא. ואז היא אמרה אז אם את לא ניגשת למבחן ולא הולכת לעבודה מחר זאת אומרת שיש לך זמן אז אולי נעשה משהו ביחד? רעיון טוב. אז בערב הלכנו לסרט והחלטתי שאחריו אני אשאר לישון אצלה כי ככה אני אצליח להיות יותר יעילה עם העבודה שצריך לעשות. אז נסעתי לקיבוץ לקחת אותה, רק ששכחתי שחמישי בערב זה זמן לא טוב להיות בכביש. נסיעה לקיבוץ וחזרה לחיפה שאמורה לקחת 20 דקות כל כיוון לקחה כמעט שעתיים אחרי שעשינו עיקוף קטן לדלג על עומס אחד. הגענו בדיוק בזמן לסרט. שרלוק הולמס, עיבוד חופשי בבימוי גאי ריצ'י (לוק סטוק ושני קנים מעושנים, סנאצ'). הסגנון מאד אופייני לבמאי והעלילה מעניינת אבל לא אופיינית לסיפור שרלוק הולמס. ממולץ למי שמכיר את עבודות הבמאי ואוהב אותן.


הפסקה לקפה


חזרה מהפסקת קפה.


אז בסיכומו של דבר נשארתי לישון אצל אמא שלי והתעוררתי מוקדם בבוקר כדי להתחיל לעבוד. נכון שכרגע אני לא באמת עובדת אלא כותבת פה אבל זה תיכף יעבור, מבטיחה. בינתיים האח החייל שלי התקשר מהתחנת אוטובוס ביקנעם אז נתתי לאמא את האוטו שתאסוף אותו (הוא חייל, הוא עדיין לא צריך לתפוס טרמפים). אז שתינו קפה ביחד, אמא שלי, החבר שלה ואח שלי. היא שכחה שעברתי לחצי כפית סוכר אז הקפה היה מתוק מדי. איזה הרגשה נחמדה זה שכפית אחת סוכר זה מתוק מדי, זה אומר שבאמת נגמלתי מהמתוק של הקפה. אני די מחבבת את החבר של אמא שלי. הוא לא מנסה למצוא חן בכוח. יש לו מין אדישות מרגיעה כזאת, שלא גורמת לאי נוחות. עכשיו אח שלי מכין ארוחת בוקר (החיים הטובים של שישי בבוקר). ואני תיכף מתחילה לעבוד. מבטיחה.



2 תגובות:

  1. דווקא נשמעים נחמדים ורגועים החיים שלך כרגע. מועד ב’ זה גם בסדר לדעתי ולא נורא בכלל, בהחלט עדיף על לגשת למבחן ולקבל ציון נמוך כי לא למדת.

    השבמחק
  2. הבעיה היא לא עם המועד ב אלא עם העובדה שלא היתה שום סיבה שאני לא אגש למועד הראשון. סתם חוסר יכולת להושיב את עצמי ללמוד. ד"א, אני שוב לא לומדת. מה יהיה?  מבטיחה שרק כמה דקות אני פה ואז חוזרת ללמוד.

    השבמחק