הייתי בטוחה שהלך לי בסדר במבחן. לא טוב, אבל בסדר. עניתי על כל השאלות. הרגשתי שאני יודעת מה אני עושה וקיבלתי ציון עובר בקושי.
זה לא שהתואר הראשון הלך לי בקלות, אבל הסתדרתי. היו ציונים יפים, הבנתי את החומר. כשלא הלך לי טוב ידעתי שלא הלך לי. פה הייתי בטוחה שאני יודעת מה אני עושה ובום, קיבלתי את הציון לפרצוף. בסמסטר שעבר היה קורס שלא הבנתי כלום, בקושי עניתי על חלק גדול מהשאלות במבחן ועדיין קיבלתי יותר מעכשיו. לא ציון יפה אבל יותר מעכשיו.
מכירים את ההרגשה הזאת שאתם בטוחים שמשהו הולך לכם, שאתם בסדר, ופתאום מגלים שלא?
פתאום גורם לחשוב על הכל מחדש. אם הייתי בטוחה שאני שולטת בקורס הזה וזה מה שקורה, מה יהיה עם הקורס השני שאני עושה, מה יהיה עם התואר? אולי בכלל זה לא זמן מתאים לתואר? סה"כ יש לי עבודה טובענית שאני די מרוצה ממנהי, מה פתאום דחוף לי לשלב שם עוד לימודים? זה כנראה נכון מה שאומרים, שאחרי גיל מסויים היכולות רק יורדות. מה עם עברתי את הגיל הזה?
דווקא היום בבוקר היתה לי מחשבה אחרת. חשבתי אולי לא היתי צריכה להתחיל לעבוד, אולי הייתי צריכה ללכת ללמוד full time עם מלגה. היה יותר קל למצוא מנחה, זה בטוח, יותר קל למצוא זמן. אני כל הזמן אומרת שאני יכולה להפסיק לעבוד שנה שנתיים. בעבודה יקבלו אותי חזרה אח"כ, הם אוהבים לשמור על האנשים שלהם. אבל גם אם אני אחזור לאותו מקום עבודה אולי זה לא יהיה לאותו תחום. ואני אוהבת את התחום שבו אני נמצאת, את האנשים, את העבודה. אני לא אעזוב עכשיו, בדיוק כשאני מתחילה להעמיק.
לא יודעת. צריך לחשוב על זה.
אני מכיר את התחושה שעליה את מדברת. קוראים לה מן הסתם אשלייה.
השבמחקאבל את אמרת פעם שאת לומדת מטעויות, אז הנה את מקבלת עוד שיעור.
העיקר שיהיה בהצלחה.
אני ממש מקנא בכל שזו פעם ראשונה שלך ...
השבמחקיצא לי משפט מוזר אני מניח.
בכל מקרה, אני עשיתי מבחן, מבחן ראשון, סמסטר ראשון והייתי בטוח שדאמ, זה היה קל בנוסף להכל וקיבלתי נכשל.
טמנם 70 זה היה עובר, אבל לא קיבלתי עובר גם אם הציון היה 60.
סטירה מצלצלת.
פיקולו.
אף פעם לא אהבתי את השיעורים האלה. בביתספר כשהיה צריך לרשום שיעור אהוב ושיעור פחות אהוב זה היה השיעור הפחות אהוב.
השבמחקאבל מה לעשות, זה מה יש ועם זה ננצח.
מכירה את ההרגשה הזו של הציונים, לצערי לא רק שקיבלתי עוברים אלא גם ניכשלתי בקורסים. אבל לא נורא משפרים וזהו.
השבמחקמה שרציתי להראות לך זה את <a target=_blank href="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3729997,00.html">הלינק הבא
אני בטוחה שזה יתן לך מוטיבציה ללימודים
בלימודים יש תמיד פאשלות, זה לא חריג.
השבמחקסמסטר ראשון הוא תמיד סתירה לפנים. מין שלט "ברוכים הבאים ללימודים הגבוהים, תתחילו להתגעגע לתיכון".
השבמחקכבר היו לי מבחנים שהתרסקתי בהם, אבל תמיד ידעתי את זה ברגע שיצאתי מהמבחן. איכשהו הפעם זה היה לא צפוי לחלוטין.
אבל כמו שאמרו חז"ל* - עברנו את פרעה ונעבור גם את זה.
*לא היתה פה טעות. מאיר אריאל חכם וז"ל.
אכן לינק מעורר מוטיבציה. כל הכבוד לבנאדם. אהבתי את "אני לא משחק מה-יונג, אז החלטתי ללכת ללמוד".
השבמחקמדוע לוותר על העבודה לטובת הלימודים.
השבמחקאני חושב שצריך לנשוך שפתיים ולשלב בין שניהם.
זה לא לוותר על עבודה, העבודה תחכה. זה לקחת את הזמן ולהנות מהתואר. אם לימודים מאלצים לנשוך שפתיים עדיף לא ללמוד בכלל מאשר ללמוד ולסבול תוך כדי.
השבמחק