תוצר של קופירייטר מבריק: הרי בחג השבועות חוגגים את תנובת הארץ. תנובת הארץ= תנובה= גבינות
וכך מחג של טבע ולימוד שבועות הפך לחג סיוט לרגישים ללקטוז.
כמו סנטה קלאוס שקוקה קולה הפכו אותו מקדוש מגן על הילדים לזקן שמן שנראה כמו בקבוק קולה ואוהב להושיב ילדים קטנים על הברכיים (סוטים האמריקאים האלה).
לדעתי זה בגלל שלחג הזה אין מספיק הוראות הפעלה. בפסח למשל יש תסריט מלא של החג, כולל כל הטקסטים. בחנוכה יש קצת יותר חופש אבל עדיין, הבסיס ברור: מדליקים נרות. בסוכות בכלל יש התעסקות לפני (בנית סוכה) אחרי (פירוק הסוכה) ובזמן (לאכול, לישון ולתפוס זולה בסוכה) ובופורים יש הוראה ברורה להשתכר. רק לשבועות אין חוברת פעילות.
פעם היו עולים לרגל לבית המקדש ומעלים קורבן. אבל היום כבר אין בית מקדש. פעם בנות ישראל היו יוצאות לחולל בפרדסים. היום כבר אין פרדסים ואלה שיש שורצים אנסים ומזיקים אחרים.
אז מה נשאר? נשאר לקרוא את מגילת רות. כמובן שסתם לקרוא ספר מסכן זה לא תעסוקה מספיקה, אז המציאו את תיקון ליל השבועות. אם כבר לקרוא אז בואו נקרא כל הלילה. את כל התנך ואם נספיק גם את הטרילוגיה המלאה של שר הטבעות. ואולי גם את חולית למתקדמים שבינינו.
רק מה? חילוניים לא אוהבים לקרוא כל כך הרבה. מקסימום את מוסף הספורט, אולי כתבה בוואינט. אז איך ידעו ששבועות?
באה תנובה ומצאה פתרון: תאכלו הרבה גבינות. וגם יין, שלא תרגישו שלכל הגבינות בעצם יש אותו הטעם.
הרי אוכל הוא תמיד המזהה העיקרי של החגים. שנאמר "ניסו להשמידד אותנו, ניצלנו, בוא נאכל". אז אמנם הפעם לשם שינוי לא ניסו להשמיד אותנו אבל זה לא צריך להפריע לנו לאכול.
בכלל, סיפור חג שלא כולל ניסיון השמדה של היהודים זה די נדיר. גם סיפור שלא כולל התערבות אלוהית, שום נס, שום אותות ומופתים. אולי בגלל זה אין מצוות קונקרטיות לחג הזה. הרי מצוות תמיד באות בתמורה לניסים. האל הוציא אותנו ממצרים אז אסור לנו לאכול לחם במשך שבוע. האל הוביל אותנו במדבר לארץ ישראל אז צריך לחיות בסוכה שמונה ימים. האל עשה נס והשמן הספיק לשמונה ימים (מה כל כך מועיל בנס הזה, לא הבנתי) אז נדליק נרות 8 ימים. פה לא נעשה שום נס. סתם סיפור יפה על אהבה, נאמנות וקבלה.
המעניין בחג הוא שדווקא הקיבוצים והמושבים- בעלי אורך החיים החילוני הם היחידים שזוכרים שחג שבועות הוא חג הקציר. כמו שכתוב בספר שמות (כג 16): "וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה". אבל זה דווקא די ברור למה. הרי בתקופת הגלות ליהודים בתפוצות לא היו שדות ולכן הם לא יכלו לחגוג את החג כפי שמצויין בתנך. זו כנראה הסיבה שביהדות המסורתית חג השבועות הוא חג של לימוד ולא חג של חקלאות. הציונים הראשונים שרצו להנער מהמסורת הגלותית ולחדש ימינו בארץ ישראל חידשו גם את אווירת החג המקורית.
אז נראה לי שאני אסע עכשיו לקיבוץ הולדתי כדי להנות מחגיגות שלא סובבות כולן סביב גבינה.
רציתי לשים יוד על השריטות אבל במקרה הסתכלתי על התאריך תפוגה שלו. 10.2003. החלטתי שאולי עדיף לא.