יום שישי, 15 במאי 2009

עוד שבוע, עוד שום דבר

שום דבר לא קורה. פשוט כלום. עוד שבוע עובר ושוב אני בבית לבד בשישי בערב כשהאדם היחיד בעולם שאכפת לו ממני זו אמא שלי. נמאס.


שבועיים וכולה שניים וחצי קילוגרם. לעזאזל, נראה לי שאני פשוט אפסיק לאכול. באופן כללי זה נראה לי עדיף. לא רק לדיאטה, בכלל. אני פשוט לא אוכל עד שאני אעלם. למי יהיה אכפת?


האמת שבעבודה יהיה להם אכפת. ולא רק בגלל שהם מממנים לי תואר שני אז הם מצפים לתמורה. די מעריכים אותי שם. חלק מהאנשים לפחות, אלא שלא בא לי לירות בהם כל פעם שאני רואה אותם. עוד סיבה להעלם- ככה הם לא יספיקו להבין שאני לא כזאת מוצלחת כמו שאני נראית בהתחלה. בכלל, תמיד יש לי את הפחד הזה עם אנשים שאני עושה עליהם רושם טוב. אני תמיד דואגת מתי הם יבינו שאני לא באמת כזאת. אולי בגלל זה אני לא מצליחה לשמור על קשרים עם אנשים.



זה לא לגמרי נכון שאין שום דבר חדש. ביום שני קניתי לי שמלה חדשה. ידיד טוב מהלימודים שכבר מזמן לא דיברנו מתחתן אז החלטתי להשקיע. באותה הזדמנות קניתי לי 2 גופיות ממש יפות אבל אני חייבת להוריד בהיקפים לפני שאני לובשת אותן בציבור. אני מתכוונת להשאיר אותן מונחות מחוץ לארון כדי שאני אראה אותן כל יום ואזכר מה אני מנסה לעשות. אופטימיות זה טוב. לא לויזה אבל.



ביום חמישי ביקרתי אצל רופאת עור לביקורת. אני לא אוהבת ללכת לרופאים כי תמיד אני בטוחה שהם מנסים לחרטט אותי. בעיקר רופאי עור. פעם קודמת שהחלטתי להעמיד פנים שאני אחראית וללכת לביקורת הגעתי לרופא שהסתבר שהוא דתי. לא שיש לי משהו נגד דתיים, אבל רופא עור שלא יכול להסתכל על בחורה? איך בדיוק זה אמור לעבוד? הבנאדם לא התסכל עלי בכלל, רק שאל אותי איפה הנקודות שנראות לי חשודות (לי? אתה הרופא, אתה צריך להחליט מה נראה לך חשוד!!!) ותוך כדי שהוא משדתל בכל כוחו לא להסתכל על אף פיסת עור מסביב לנקודה הוא כיוון אליה איזה מכשיר שצפצף. בסוף, כדי לכסתח את עצמו הוא שלח אותי לרופא מומחה שיסתכל גם כן ואמר לי לחזור עוד 3 חודשים. ברור שלא חזרתי. או הלכתי למומחה. לא בא לי לבזבז את הזמן שלירק בגלל שהוא לא מסוגל לעשות את העבודה שלו כמו שצריך.


אז אחרי שנה וחצי החלטתי לתת לרפואת עור עוד הזדמנות. מה גם שיש לי 2 נקודות בולטות ומכוערות על הגב וקיויתי לשכנע את הרופאה להוריד לי אותם. הפעם זו היתה רופאה רצינית, ביקשה ממני להוריד את הבגדים ובאמת סקרה את כל הגוף כמו שצריך. לא הצלחתי לשכנע אותה בקשר לנקודות בגב אבל היא היתה מאד חשדנית לגבי נקודה שיש לי על הבטן. אז גם היא שלחה אותי לרופא ממוחה, רק שהפעם באמת האמנתי לה שזה כי משהו נראה לה לא טוב אז כנראה שאני באמת אלך למומחה. היא גם אמרה לי לבקש ממנו להוריד את הנקודות בגב, אולי הוא יחליט שזה נחוץ.


לא הבנתי את הקטע הזה, אם הוא רופא ממוחה, מה היא? רופאת עור לא ממחית? סתם רופאה שבמקרה מבינה משהו בנושאי עור? אז למה בדיוק אני משלמת על ביקור אצלה במקום ללכת ישר למומחה? לכללית הפתרונים.



אז זהו להיום. מחר אני נוסעת לביקור משפחתי בדרום. אולי תיפול עלי קטיושה ואז יהיה משהו מעניין לכתוב. נורא בא לי ששבוע הבא יהיה לי משהו מעניין לכתוב. לא כי אני רוצה לכתוב, אלא כי אני רוצה שהחיים שלי לא יהיו משעממים כל כך. אוף.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה