שני דברים חשובים היו צריכים לקרות.
דבר ראשון- האחד היה צריך לקבל החלטה איפה הוא רוצה לעשות את הפוסט דוק', או במילים אחרות איפה אנחנו הולכים לחיות בשנתיים עד ארבע שנים הקרובות. יש כרגע שתי הצעות על השולחן, אחת באירופה ואחת בארצות הברית, שם אפשר לבחור בין 2 מדינות. הוא הציב לעצמו את מחר כתאריך אחרון לתת תשובה להצעות. כרגע אין לו מושג מה תהיה התשובה. מצד אחד אני רוצה לעזור, מצד שני אני מאוד מוטה לכיוון אירופה ואני לא רוצה שזה מה שיכריע. אני רוצה שההחלטה תהיה לגמרי שלו, כי זה העתיד שלו שעליו אנחנו מדברים. אני את הבחירה שלי עשיתי כשאמרתי לו שאנחנו ניסע לאן שהוא יחליט. בחרתי בשנים הקרובות לשים את הקריירה שלי בצד, להתרחק מהמשפחה ומהמוכר ולצאת להרפתקה הזו איתו, עכשיו זה התור שלו להחליט איך לנצל את הזמן הזה הכי טוב בשבילו. אני לא רוצה להיות הגורם המכריע. מחר כנראה לא תהיה לו ברירה. מה שבטוח, אולי, שנה הבאה לא תהיה שאלה אם עושים את הסדר במשפחה שלי או שלו.
דבר שני- סוף סוף אחרי שהבאנו את כל הבדיקות וקיבלנו אישור אפשר להתחיל בטיפולי הפוריות. שלב ראשון - הזרעה. אני כל כך שונאת את המילה הזו. הזרעה זה משהו שעושים לפרות. נותנים לפר בובת פרה לטפס עליה וברגע הנכון לוקחים לו זרע ושולחים אותו לרפתות ברחבי הארץ, שם רפתן מעביר אותו לפרה. ביחד עם הצורה שבה מתנהלים במרפאת פוריות- לעבור ממקום למקום לפי אלגוריתם מוסדר, תוצאה כזו- עושים ככה, מוכן? הלאה לשלב הבא, אני ממש מרגישה כמו בקר ברפת אוטומטית.
אז ביום ראשון, היום הראשון לחופשת הפסח, בשעה שבע בבוקר התייצבתי במרפאה. ולפי ההוראות עברתי את התחנות המתבקשות- בדיקת דם, אחר כך תקיפי את כל מחלקת נשים ויולדות לאולטרסאונד, חזרה למרפאה, שבי עוד שעה בחדר המתנה עד שאחות תסתכל על הא.ס. ותגיד שאת עוד לא מוכנה, תחזרי ביום שלישי. יום שלישי, שבע בבוקר, שוב. בדיקת דם, אולטרסאונד, חצי שעה בחדר המתנה, אחות אחרת מסתכלת על הא.ס. לא בטוחה, בעקרון אפשר כבר ביום חמישי אבל לא בטוח שמוכן, אולי עדיף יום ראשון. אז סוכם על יום ראשון. במקום לחזור מהחג ישירות לעבודה, צריך לשלוח את הגבר למעבדה, להביא משם מה שצריך, לחזור למרפאה ולקוות לטוב. בינתיים בשישי בערב צריך זריקה. לאחות אין כוח להסביר לי איך עושים אותה אז אני צריכה להגיע בשישי בערב למיון נשים בבית חולים שיזריקו לי. או לראות מספיק סרטונים ביו טיוב כדי לשכנע את עצמי לעשות את זה לבד בבית.
דברים נוספים ברשימת הלעשות בפסח:
לסדר ולנקות את הבית- הושג באופן חלקי.
להוריד את בגדי הקיץ ולאחסן את בגדי החורף- מחר.
לציין את יום הנישואין הראשון שלנו שחל ביום שבת- אני לא יודעת אם יש לי כוח לזה. כנראה שנדחה לשבוע הבא.
לנוח- חלקי. יומיים לקום בשבע בבוקר, יום אחד לקום לעבודה כי יש לחץ וזה, יום אחד לקום מוקדם להכין אוכל לסדר, יום אחד להכין אוכל לארוחת חג שני בצהרים, יום אחד לקום מוקדם כי הוא צריך לשלוח מלא אימיילים ולדבר עם אנשים. טוב, אולי קצת נחנו.
לחזור לרוץ- פחחחחחח.
ללכת עם חברה לשיעור נסיון וגם להרשם לחדר כושר- ראו סעיף קודם.
לפני חודש חשבנו לנסוע לחול בחג או לפחות לעשות טיול ארוך בסופשבוע של חג שני אבל כל הבלאגן הזה של הטיפולים די משבש את כל האופציות.
אז מה כן עשינו בחופשת הפסח? לא ברור. אני לא מרוצה מהחופשה הזו, אני דורשת החזר.
ונסיים בברכת לשנה הבאה בשיקגו הקרה (או באירופה).
ההחלטה שלך לתת לו להחליט היכן לעשות את הפוסט - מעוררת התפעלות. זה לא פשוט, גם להסכים לשים את הקריירה שלך והמקצועיות שלך על אש קטנה וגם לא להתערב כלל במקום בו את עומדת לחיות בשנים הקרובות. מקווה שתהיי שלמה עם זה גם אחרי שזה יקרה, ושלא תיפלי לבור של האשמות...מקווה מאד בשבילך (וגם בשבילו). אני מבינה למה את מעדיפה את אירופה (או שנדמה לי שאני מבינה) אבל אישית אני ממליצה על ארצות הברית, והאמת לא ממש משנה היכן בארצות הברית. נראה מה הוא יחליט.
השבמחקלגבי תהליך הטיפול בפוריות - בהחלט גורמים לך להרגיש כמו פרה. לפחות לא עומדים להכין ממך סטייקים בסוף! נחמה פורתא.
ורשימות לחופשת הפסח? אף פעם לא באמת מתבצעות כמתוכנן. נצלי את היומיים שנותרו כדי לנוח כמו שצריך - ממילא גשם וקריר.....חג שני שמח ג’אסט, ספרי בסוף מה הוא החליט....
אני לא אומרת שהייתי הולכת איתו לכל מקום. למשל אם הוא היה מתקבל לקורנל, שזה המקום הכי טוב פחות או יותר אבל זה באיתקה, שיש שם אוניברסיטה ותירס, אני לא יודעת מה הייתי אומרת. אבל מאחר שכל האופציות כרגע סבירות מבחינתי מה שחשוב כרגע זה שהוא יהיה שלם עם הבחירה ולא יחשוב אחר כך שאם רק היינו בוחרים אחרת אז אולי...
השבמחקחג שני שמח גם לך :)
הזכרת לי נשכחות
השבמחקאבא שלי היה רפתן
ותמיד זיעזע אותי איך שעושים את זה לפרות
בכלל הלידה לראות בן אדם דוחף את היד שלו לתוך הפרה כדי להוציא את העגל/ה
נכון שזה מתוך כוונה לעזור אבל עדיין
זה טוב שיש היום מרפאות פוריות שמאפשרות לזוגות להביא ילדים לעולם
אני מקווה שהיחס שנשים מקבלות שם הרבה הרבה הרבה יותר טוב מזה שהפרות מקבלות
חוץ מזה שנשמע לי שיכולה להיות לכם הרפתקאה מרתקת בחו"ל
אני בהחלט מקווה שהיחס לנשים יותר טוב מהיחס לפרות. אני אעדכן בנושא ביום ראשון
השבמחקשיהיה בהצלחה (עם שני הסעיפים). אירופה יותר קלה לוגיסטית (כדי לראות את המשפחה), אבל אם ההזדמנות בארה"ב באמת יותר רצינית והיא במוסד רציני, זו התלבטות.
השבמחק