חוץ מהעניין של להתלהב מהחתונה (ולהזכיר אותה בכל הזדמנות, כמו עכשיו למשל). אני מתגעגעת אליו באמצע היום. כשהוא נוגע בי אני מתרגשת, כשהוא מדגדג אותי אני לא יכולה להפסיק לצחוק וכשהוא מרביץ לי בצחוק אני נפגעת ברצינות. אני רוצה להיות איתו שוב במקום אחר, רחוק מהכל. אולי לא מהכל, אבל מהיומיום שמפריד בינינו.
אז על מה מזמן לא כתבתי?
חתולה. אח שלי סידר לנו את הבית ואין לי מושג איפה הוא שם את המספרים לציפורניים שלה. הציפורניים שלה מתחילות להיות די חדות. כשהיא תבין ששוב אפשר לשרוט זה לא יהיה טוב. לפני כמה זמן הבחור עשה סדר בבית של ההורים והביא משם כזה עכבר על חוט. החתולה המוזרה שלנו, איך שהיא ראתה את הדבר הזה היא ברחה לצד השני של הבית. כשהלכנו אחריה עם זה היא נכנסה מתחת למיטה ויצאה רק אחרי הפצרות וכריות שהועפו לעברה. כשזה ישב בסלון היא לא היתה מוכנה להתקרב אליו. אחרי כמה זמן היא התחילה לרחרח ועכשיו היא מתה על זה, כשהיא רודפת אחריו היא כמעט קופצת (עצלנית). היא כבר תלשה לו אוזן, עין ואת הזנב נוצות שמשום מה היה לו. אח שלי סיפר שהיא היתה ממש דבק, לא זזה ממנו, כל הזמן תשומת לב, כל מה שהיא לא איתנו. ידעתי שהיא תכעס כשנחזור והוא יעזוב. בשבוע הראשון היא באמת לא נתנה לנו ללטף אותה וברחה כל פעם שבאנו אליה. עדיין הלכה אחרינו לכל חדר אבל שמרה על מרחק. עכשיו אני חושבת שזה עבר לה. היא מוכנה לשחק שוב בעכבר ובלילה היא מטיילת עלינו.
עבודה. המנהל של המנהל (סבא מנהל?) עובר תפקיד ובמקומו נכנס מישהו שיצא לי לעבוד איתו ואני לא סובלת. החלטתי שזה הסימן, זמן לעזוב. את המפעל אני לא יכולה לעזוב כי הם מימנו לי את התואר השני אז אני מחוייבת להם לעוד 3 שנים ואם אני עוזבת זה די הרבה כסף להחזיר, אבל זה מקום גדול, אז התחלתי לגשש במחלקות אחרות. הבעיה היא שאני נמצאת במקום מאוד טוב מבחינת סוג העבודה והאנשים (שלא מנהלים) ורוב המקומות האחרים במפעל יהיו ירידה ברמת העניין והאתגר. וחוץ מזה אני די מוערכת ע"י המנהלים, כולל הסבא מנהל הנכנס שמכיר אותי מהעבודה, מה שמציב אותי במקום טוב. המנהל פרוייקט מנסה לקדם אותי לכיוון ניהול מקצועי שאם זה יתפוס זה יכול לקדם אותי באופן משמעותי לכיוון חיובי. בקיצור מכל הבחינות הסובייקטיביות זה יהיה ממש מטופש מצידי לעבור. אז למה לעזאזל אני לא מרוצה?
יום שבת מפגש ראשון בין המפשחות. אנחנו נביא יין, אני מתלבטת אם כדאי להביא עוד אלכוהול.
אין ספק שזו תקופה מאד טעונה מבחינה רגשית, וזה נורמלי שתהיה רגישה שכזו. הבעייה היא שיש עוד המון זמן עד החתונה ועד שכל המתח יתפוגג - אז נסי להקליל, להוציא את הרגשות בספורט או משהו....זה יקל עלייך וגם עליו.
השבמחקהחתולה שלך נשמעת מתוקה ואופיינית. אנשים לא מבינים שהם גם נקשרים אלינו, לא כמו כלבים אבל סוג של. החתולים שלנו מאד אהבו את בן הדוד שגר כאן כשהיינו באיטליה אבל מאז שחזרנו לא מפסיקים להראות לנו כמה התגעגעו...
לגבי העבודה זו ההתלבטות הקבועה שלך - ומכל מה שכתבת נראה לי שבכל זאת זה לא הזמן לעזוב....
החתולה שלי לא מתוקה, היא כפויית טובה. נראה לי שהיא עדיין שומרת לי טינה על זה שלקחתי אותה מהבית הראשון שלה.
השבמחקזה בעיה עם עד החתונה אני אני אהיה ככה פינגפונג רגשי. זה יותר מדי רחוק.
אצלינו בבית מניין החתולים (חתולות יותר נכון) עלה ל-4
השבמחקלפני חצי שנה זרקו פה אמא עם גורים שנראתה אנורקטית וכל כך מסכנה שריחמנו עליה ואימצנו אותה לחצר. היא פחדנית ולא נכנסת לא לבית של ההורים שלי, אבל לפעמים רוצה לבית שלי.
כשאני יוצאת מהבית היא בדר"כ תוך שניות ליד המדרגות, וכשאני נכנסת היא מלווה אותי עד המדרגות ואז יורדת כדי לתת לי להיכנס
חוץ מזה היא שומרת שהחצר שלנו תהיה נקייה מג’וקים עכברים ושאר מרעין בישין
ובחודש האחרון זרקו ליד הבית שלנו חתולה בוגרת, אני לא יודעת בת כמה היא אבל יש לי הערכה של סביבות 8-9
החתולה גרה בבית שפינקו אותה והמשפחה זרקה אותה עוד באוקטובר במושב בחוץ
כל היום החתולה ישבה ליד איפה שזרקו אותה ובוכה בוכה בוכה
איכשהו היא הגיעה לחצר שלנו ואין מה לעשות ריחמנו עליה ונתנו לה אוכל
היא עדיין קצת בדיכאון, אבל המצב שלה עכשיו יותר טוב
אוכל ופינוקים עושים את שלהם.
אנשים נוהגים לזרוק חתולים שהם כבר לא רוצים במושבים וקיבוצים במחשבה ששם בטוח יהיה מישהו שיטפל בהם. גם החתולה של אח שלי הגיעה אלינו ככה. למזלה היא הגיעה לבית חם.
השבמחקזה נכון, פעם זה היה יותר עם כלבים אבל מאז שחייבים לשבב את הכלבים, איכשהו יכולים להגיע אלייך, כך שזה יותר מרתיע.
השבמחקאני לא מבינה אנשים שזורקים חיות
זה נורא משפיע עליהן
תחשבי על חתולה מבוגרת, להערכתי סביבות גיל 8-9 שגדלה בבית חם שפינקו אותה וכו’ וזורקים אותה פתאום במושב, מקום שהיא לא מכירה (ויש פה חתולי רחוב שנעשו קצת פראיים) עם מזג אוויר של אוקטובר (זה אומר שבלילה כבר קריר שלא לומר קר - 16 מעלות) בלי אוכל בלי מים, בלי יכולת להסתדר בחוץ
זה פשוט רוע לב לעשות דבר כזה
אני גרה ליד איזור מיוער ויש לא מעט שנכנסים לעובי היער לזרוק את החתולים גם שם
החתולה של הבת שלי היא ממש ממש אנטיפתית. היתה כך מהרגע הראשון. צריך מזל עם חתולים....אין מה לעשות.
השבמחקלגבי החתולה שלך נראה לי שיהיה בסדר. נכון שהם לא אוהבים לעבור מקום אבל אם טוב להם במקום החדש הם לא נוטרים בדרך כלל טינה על מה שהיה....יכול להיות שכן קשה לה עם זה שהיא חולקת אותך עם הבחור....
לגבי הפינג פונג הרגשי לא נורא - את גם נורא נורא מודעת לזה ואני רואה שגם מתייחסת בהרבה הומור עצמי....זה מצויין. צריך רק לשמור לא להתגרש לפני שמתחתנים....יש זוגות שהטונים אצלם עולים עולים עולים לקראת החתונה....וחבל