יום שני, 30 בינואר 2012

..........

.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


.................................................................................................................................................................................


 


רע לי.אני לא יכולה אפילו להגדיר מה רע. פשוט הרגשה רעה. נמאס לי מהכל. בעבודה רע לי. אני מגיעה למצב שהטלפון מצלצל ואני רוצה לשבור אותו כי לא בא לי לענות לאנשים על שאלות. אני לוקחת על עצמי עוד ועוד תכולות עבודה של צוותים אחרים כי אין לי כוח להתווכח איתם על מי עושה מה או להתחיל להסביר להם מה הם צריכים לעשות. לא בא לי לעבוד. אני בוהה במחשב ובא לי לשבור אותו כי הוא לא עושה מה שאני רוצה.


יש אחד בעבודה שפעם היה אחראי עלי והיינו חברים טובים עד שבאיזה שלב הוא התחיל איתי מלחמות אגו. זה נגמר בפיצוץ כשהו הלך ללכלך עלי אצל המנהל. עכשיו די החזרתי לו, פשוט הוצאתי עליו את העצבים בפני המנהל ועוד אנשים ודי עשיתי לו מה שהוא עשה לי, רק שעכשיו אני מרגישה רע עם עצמי שננתי לעצמי להגיע למצב כזה, שנתתי לו להביא אותי למצב כזה.


יום חמישי הרגשתי כל כך מגעיל שהכנתי לי שניצל של טבעול כי הטעם שלו פשוט הסתדר לי עם ההרגשה. הרגשתי כל כך רע שנסעתי לאמא שלי והעברתי אצלה את הלילה ואת רוב הסופ"ש. אני שונאת להודות בפני אמא שלי שרע לי. זה גורם לי להרגיש עוד יותר רע. זה נותן לה כוח עלי שאחר כך היא יכולה להשוויץ בו, לספר בגאווה איך הבת שלה שבדרך כלל מוצלחת באה אליה לעזרה. אני שונאת להיות בת מוצלחת, עם עבודה טובה ועוד מעט תואר שני מהטכניון ובלי חיים וכשלון מוחלט בתחום האנושי. היום התקשרתי אליה עוד פעם. כל כך רע לי שרציתי לברוח ולהתחבא אצלה. אבל היא בלימודים עד הלילה.  


לפני כמה זמן היתה לי תקופה שכשהייתי נוהגת היתי מסתכלת מסביב ומנסה לחשוב באיזה קטע כביש אני יכולה ללחוץ על הגז עד הסוף ככה שיראה כמו תאונה ויהיה מספיק קטלני שאני לא אסבול. מן מחשבות כאלה של אנשים שלא באמת מתכוונים, רק דנים עם עצמם ככה בקטע היפוטתי. עכשיו אפילו אין לי כוח למחשבות כאלה כי מה הטעם, אני בכל מקרה לא מסוגלת לעשות דבר כזה


החיים שלי חסרי טעם. עוד סמסטר אחד אני מסיימת את התואר ואז נשאר לי רק עבודה, לנצח עבודה. שום דבר אחר באופק. רק אני והחתולה לבד. מסכנה, למה היא צריכה לסבול את זה. היא דווקא אוהבת אנשים, רק שאצלי כבר מזמן אף אחד לא בא לבקר וכל מה שיש לה זה אותי ונראה שדי נמאס לה.

4 תגובות:

  1. אני מבקר אותך כל פעם שאת כותבת פוסט.....
    הדיכי יעבור. מבטיח לך.

    השבמחק
  2. אני בטוחה שגם את אוהבת אנשים, הרי זו הסיבה להרגשה הזאת, לא?
    בכל אופן, אני לא אומר "יהיה בסדר" ולא "אל תחשבי על זה" כי אני שונאת שאומרים לי את זה.
    אז... מכאן אפשר רק לעלות? (נשברתי!)

    השבמחק
  3. תחשבי שלפחות חלק אחד בחיים שלך מסודר עבודה טובה ותואר שני אוטוטו ואני מאמינה שגם החלקים האחרים יסתדרו בהמשך. לוקח זמן לכל הדברים להסתדר ולהתחבר, זה קשה במיוחד כי ובאזור נראה שיש הרבה אנשים בגילנו שכבר חיים חיי משפחה והכול אצלם מסודר ואמממ משעמם! ואצלנו הכול פתוח, הכול יכול לקרות, שום דבר לא קבוע מראש. זה לא תמיד קל ביחד אם זאת יש בזה משהו מרגש.

    חוץ מזה שיאת יודעת שאני כאן לא רחוק ממך, אז טלפון בהזדמנות ונעשה משהו.

    השבמחק
  4. או כמו שאמר פעם אדם חכם- שוויאה שוויאה

    השבמחק