כואב לי הראש

סופשבוע היה בלתי מספיק בעליל

קודם כל הוא התחיל מצונן כמו כל בוקר שישי מאז שהתחלנו ללכת לבריכה בחמישי בערב. אולי לצאת מהבריכה עם בגד ים ולרוץ החוצה בכפור רק כדי להכנס לג'אקוזי החיצוני זה לא רעיון כל כך טוב. הקטע שביום חמישי בלילה התעוררתי מהרעש של הגשם וחשבתי לעצמי מה אנחנו משוגעים ללכת לשחות במזג אויר הזה. אז כן, אנחנו משוגעים וזה המחיר.

יום שישי נסעתי לגרנד לקחת מעיל שאמא שלי קנתה והשאירה לתיקון. אני שונאת את הגרנד בשישי בבוקר. צפוף ומעיק שם. אבל אמא ביקשה אז הלכתי. רק שבסוף שכחתי להביא לה אותו בשבת. אז עכשיו יש לי מעיל חדש של אמא. אולי באמצע השבוע אני אקפוץ לבקר ואביא לה אותו. אבל זה לא מה שבאתי לכתוב. אז הגעתי לגראנד ותכננתי לקחת את המעיל, לאכול כי אין לי כוח לבשל לי משהו טעים ולברוח. התוכנית השתבשה כשפתאום בעל של חברה שלי אמר לי שלום. מסתבר שהם שם כדי לקנות מתנה לאחותו. אם כבר החברה מגיעה לחיפה ואני פוגשת אותה שם, אני לא אבלה איתה קצת? כמות כזו של אנשים זה ממש מתיש. חזרתי הביתה ובאמת שרציתי להיות יעילה, אבל פשוט לא היה לי כוח. אז פשוט משכתי את הזמן עד הלילה.

שבת באמת שניסיתי להיות יעילה. אפילו הכנתי לי ביצה עם תפו"א מטוגן וסלט איכותי ומיץ תפוזים (מתפוז אמיתי, לא כזה למיץ). ואז פשוט לא היה לי כוח. משכתי עד אחרי הצהריים, קראתי את כל החלק האחרון של הספר הממש ארוך שסיימתי אתמול ואז בכוח הכרחתי את עצמי לשטוף כלים, לארוז את המחשב ולנסוע לאמא שלי כדי להיות קצת יעילה שם. זה הצליח חלקית, וסיימתי שאלה אחת משתיים באחד ממגוון השיעורים שיש לי. תמיד הבעיה הזו של סוף סמסטר, פתאום צריך גם ללמוד.

כל הסופ"ש לא ישנתי טוב. בשישי חלמתי על דברים שאני צריכה לעשות בעבודה. התעוררתי וראיתי את החתולה יושבת ליד הראש שלי ומסתכלת עלי במבט נוזף ומצאתי את עצמי מתרצת לה למה לא הספקתי את מה שהייתי צריכה להספיק בחלום. בשבת בערב איכשהו השיחה בארוחת ערב משפחתית מצומצמת (אבא נסע למשפחה שלו, אח נסע לצבא, נשארנו אני, אמא ואח שני) הגיעה לענייני הפצצה של אירן. ביום שלישי השבוע הייתי בהרצאת העשרה פתוחה בטכניון בנושא הגרעין. היה שם מומחה שעובד בדימונה (למה צריך מומחה כדי לסרוג סוודרים אני לא יודעת) שנתן סקירה על האיום של פצצה גרעינית ושל אסון גרעיני וסיים בהוראות איך להיות מוכנים לארועים שכאלה ומה צריך לעשות. מרגיע. זה ביחד עם השיחה המשפחתית הביאו לכך שבשבת בלילה חלמתי על הפצצה גרעינית ואיך אני ועוד המון אנשים מנסים להכנס למקלט הגרעיני שלא ממש היה מספק (היו לו חלונות) וגם לא כל כך נוח (היה מסודר כמו כיתת לימוד עם שולחנות צרים מדי). בקיצור מטריד. כשצלצל השעון לא הבנתי למה לעזזל שמתי לי שעון ליום שבת בבוקר. לקח לי זמן עד שהגיעה ההבנה ואיתה הבאסה הנוראית שהיום לא שבת.

היום לא עבדתי. מתשע עד 4 וחצי ישיבות, תרומת דם באמצע, אני לא יודעת איפה סחטו ממני יותר דם, בהתרמה או בישיבות. אחרי הישיבה האחרונה החלטתי שחבל על הזמן, אני כבר לא אצליח לעשות משהו היום, אז הלכתי לסופר והביתה. אמא אמרה שאולי היא תבוא לקחת את המעיל אבל היא לא באה. יש לי המוגלובין גבוה, 14.9. זה טוב כי אני טיפוס אנמי בדרך כלל, לרוב אני סביב 13, היו תקופות שבהם הייתי ממש גבולית לתרומה.  

 

לידיעת הקורא omer, הסדרה נכנסה לחלק החיובי של הרשימה, קבל . לחלק השלילי נכנסו אתרים לצפיה ישירה שפתאום גילו שהם לא חוקיים ונסגרו ואתר מגהוידאו שאחרי 70 דקות מאלץ אותי לנתק את האינטרנט ולהתחבר מחדש. אני צריכה להתחיל להוריד סדרות במקום לראות אותם בצפיה יישירה. מישהו מכיר אתר הורדות טוב שמגיע עם תרגום מובנה?