דייט ראשון בבית קפה, זה כבר סוכם. בדייט שני כבר אי אפשר לשבת בבית קפה כי בדייט הראשון דיברנו כבר על כל מה שיש לדבר עם אדם לא מוכר ועדיין לא מכירים מספיק כדי לדבר על דברים שמדברים עם חברים. דייט שני צריך להיות כזה שלא דורש יותר מדי דיבורים, למשל סרט או פאב. או שניהם.
סרט זה גם מבחן התאמה לא רע. אחרי הכל, אם נהיה ביחד בסוף אז סביר להניח שנלך לסרטים יחד ולכן כדאי לבדוק שהטעם שלנו מתואם פחות או יותר. זה גם מבחן אסרטיביות. האם השני יודע מה הוא רוצה ועד כמה הוא יתעקש על זה. נגיד אם הוא אומר מה שאת רוצה, לגמרי לא אכפת לי זה מעצבן. ברור שאכפת לך, אין דבר כזה שאין לך שום העדפה. שואלים אותך אז תגיד מה אתה מעדיף. אני לא צריכה אדם חסר דיעה. מצד שני, אל תודיע לי לאיזה סרט אנחנו הולכים. תגיד מה אתה רוצה, תשאל מה אני רוצה ונחליט ביחד. פאב גם יכול להיות סוגשל מבחן. אחרי הכל גבר צריך לדעת לשתות. אבל הכי חשוב הוא שאני פה בשביל להנות. פאב זה כיף וסרט זה כיף ואם החברה טובה אז מה טוב אבל אם לא אז לא נורא. גם אם לא יהיה דייט שלישי, אם נהניתי הערב לא התבזבז.
אז לסיכום דייט II, מר בחור לא לגמרי יודע מה הוא רוצה אבל כשמעמידים אותו מול בחירה -איזה סרט אתה רוצה- הוא עומד בה בכבוד. הטעם בסרטים מתואם למדי אם כי אני קצת יותר ביקורתית (נכון שלא שמתם לב לזה?). הסרט זהות לא ידועה לא רע אם כי הסוף קצת מאכזב ואת הפואנטה הבנו שנינו בשלב די מוקדם בעלילה. הפאב האירי ליד הקולנוע מצויין, אבל את זה ידעתי מקודם. מדי פעם הקרינו על המסכים תמונות מאירלנד מה שגרם לי להתקף געגועים בתוספת רצף סיפורים מהטיול האחרון. מר בחור קצת היסס לשתות ולנהוג ולרעתי אני אציין שדי היסטתי אותו להחלטה הלא נכונה. אבל תודו שזה לא יפה לתת לבחורה לשתות לבד. וחוץ מזה ממש קיוויתי שהאלכוהול יפתח אותו קצת. אם כי בסוף הוא הלך על משקה של כוסיות, אבל זה רק בגלל שהוא רצה אחוז אלכוהול נמוך. כשהמלצרית הביאה לנו את המשקאות היא שמה לו את הסיידר ולי את הבירה בטעם. כנראה שזה לא נראה לה סביר שגבר שמכבד את עצמו ישתה משהו אם אחוזי אלכוהול יותר נמוכים מהבחורה שאיתו.
החששות מפוסט קודם עולים שוב והוא אכן מצטייר כמעיין מראה שלי כמו שהייתי פעם. אני עכשיו מבינה על מה אנשים שיצאתי איתם בעבר התלוננו. אי אפשר לקרוא אותו בכלל. כשאני מציעה הוא מגיב בחיוב אבל הוא לא יוזם. בלוק. האלכוהול טיפה שחרר, אבל רק קצת. בסוף הערב התלוננתי על הנושא. הוא אמר שקשה לו להפתח לאנשים חדשים. בטח היה ממש מתסכל לבחורים לצאת איתי בתקופות שאני התנהגתי ככה, מסכנים.
עליתי על שיטה טובה לפתור את בעיית התשלום בדיייט. בעת הזמנת הכרטיסים במכונה האוטומטית זינקתי עם כרטיס האשראי בטרם היה למר בחור שהות להגיב. מאותו רגע והלאה הנחתי לו להרגיש כג'לנטלמן ולהזמין כיבוד ומשקאות מבלי להתכווח ומצד שני בלי להרגיש נצלנית או חייבת.
הנוחות של החיים המודרנים היא דבר מדהים. פעם הינו צריכים לבדוק בעיתון כדי לדעת מה יש בקולנוע ואז להגיע לקופה, לעמוד בתור ולבסוף לגלות לאיזה סרטים יש מקום ולקבל מהקופאית את המקומות שהיא בחרה בשבילנו. היום פשוט ניגשים למכונה שמציגה לנו את הסרטים המשודרים, נכנסים דרך הנייד ל IMDB על מנת לבדוק מהם אותם סרטים, בוחרים מקומות וקונים כרטיסים וכל זה ללא מגע יד קופאית. הניכור שבחיים המודרנים זה דבר עצוב.
דייטים הרבה יותר כיפים כשלא מתאמצים. צריך פשוט להנות. אולי גם יצא מזה משהו.
ולפינת החתולה שכנראה הופכת להיות פינה קבועה. הטמבל הצליחה איכשהו להכנס לארון ואז לחסום לעצמה את היציאה עם כרית נוי משוטטת (יש לי כמה כאלה בבית, שאריות מספה ישנה). פתאום אני שומעת יללה מסכנה מתוך הארון. חשבתי שהיא יותר מתוחכמת מזה. והיא עוד מאשימה אותי החוצפנית, משחקת אותה ברוגז. מאז שהיא הגיעה קניתי לה אוכל פנסי (ויקר כמובן) מאותו הסוג שהאנשים הקודמים שלה נתנו לה, אז החלטתי לבדוק האם היא באמת מרוצה ממנו. קניתי קופסה קטנה של להקט שעולה חצי מהפנסי ועשיתי מבחני טעימה. התוצאה חד משמעית. הלהקט נגמר ביום אחד. הקערה השניה עדיין מלאה והיא לא נראית כאילו היא הולכת להתרוקן. ניסיתי להסיק מזה מסקנה מעניינת על החיים אבל לא הצלחתי. כנראה שהשעה מאוחרת מדי. אני הולכת לישון. לילה טוב.
*האלה* מחירי האוכל חתולים האלה
השבמחקהה! זאת קונספירציה, מחירי האוכל-חתולים השאלה! מיצי גם אוהבת יותר מכל את הסופר-קט, שלידו לה-קט הוא לוקסוס. את הלה-קט היא לא אוהבת, כמו גם את רוב שאר הסוגים. היום קניתי לה סופר-קט, סוף סוף מצאתי אותו שוב (~אנחת רווחה) (שלה).
השבמחקהדייט- נשמע שהיה דווקא נחמד, ולו בשביל להעביר איזה ערב או שניים בכיף ולהרגיש שאת על הגל (יה איזה ביטוי עתיק).