יש לי קטע בחלומות שבתקופות מסויימות יש לי מוטיבים חוזרים בחלום ובאיזה שלב כשאני שמה לב למוטיב הוא הופך להיות סימן לחלום. למשל בזמן האחרון אני חולמת הרבה שאני בלי נעליים, אני יוצאת מאיפשהו ומגלה שאין לי מושג איפה השארתי את הנעליים שלי. אז בפעמים האחרונות כבר הבנתי שזה חלום ואני לא צריכה לדאוג לנעליים.
יש מוטיב אחד חוזר שזה לא עובד עליו וזה שאני מחפשת איפה אני גרה. בחלומות האלה אני לא יודעת שאני חולמת ופשוט ממשיכה לחפש.
אז נחזור לנעלים, הלילה שוב יצאתי מאיזה דירה (אחרי סיפור ארוך עם אבא שלי שלא זוכר דברים ואיזה נסיעה שהתערבבה עם אירועי הסופש) לכיוון הר כלשהו וגיליתי שאני יחפה ולא זוכרת איפה השארתי את הסנדלים. עכשיו אני לא יכולה ללכת יחפה להר ולא רציתי לחזור ולהתחיל לחפש את הסנדלים אז בגלל שזה חלום ובעקרון אפשר לשלוט על חלומות החלטתי שאני אשנה את החלום ככה שאני לא אהיה יחפה. המשכתי ללכת תוך כדי שאני אומרת לעצמי שאני לא יחפה, זה חלום ויש לי סנדלים, אבל זה לא עבד. המשכתי ללכת במסדרון של הבניין יחפה.
כשהתקרבתי ליציאה מהבניין ראיתי שיש דלת צדדית למסדרון שבעצם הובילה לכלום ואם אני אצא ממנה אני אפול 2 קומות. עוד קטע שיש לי בחלומות- אם אני נופלת אני תמיד אתעורר רגע לפני הפגיעה בקרקע. אז התלבטתי אם אני רוצה להתעורר מהחלום הזה או לא, אם אני לא מצליחה לגרום לזה שאני אנעל סנדלים אולי עדיף להתעורר ולא ללכת ככה החוצה ופשוט הלכתי לכיוון הדלת, יצאתי וכמובן שנפלתי.
רגע לפני סוף הנפילה התעוררתי, אבל לא באמת. חלמתי שהתעוררתי. ובגלל שהתעוררתי ירדה עלי מין שלווה וישבתי בשקט בחושך במשך כמה שניות, עד שמשהו נראה לי לא הגיוני ואז התעוררתי באמת, במיטה שלנו, עם האור המעצבן בחלון, התהפכתי וחזרתי לחלום הבא שכלל חתולים בקופסה ודלת מקלחת שלא ננעלת וכל הזמן אנשים נכנסים אז אין לי ברירה ואני הולכת להתקלח אצל אמא שלי.
ונעבור לפסיכולוגיה בגרוש. ברור שאני מנסה לשלוט על מה שקורה לי, כי אני אמורה להיות מסוגלת לשלוט על דברים, כמו שבחלום אני אמורה להיות מסוגלת לשלוט במה שקורה. ואני לא מצליחה, הדברים לא קורים כמו שאני מנסה, כמו שצריך. דברים פשוט לא מסתדרים ואני ממשיכה ללכת בלי הכלים המתאימים ליעד שלי. והדלת הזו שמעבר בה יעיר אותי מהחלום, זה אמור להיות החזרה לארץ, לשגרה, למוכר שעובד ולדברים שמסתדרים.
אבל מה הקטע של הנעליים? למה אני שוכחת אותן בכל מקום?
חלומות...
השבמחקרגע, אבל למה את כל כך צריכה את הנעליים האלו? את הרי בחלום, מה החשיבות של הנעליים?
למה העדפת ליפול 2 קומות ולא להמשיך בלי סנדלים?
בדרך כלל אני לא צריכה נעליים אבל הפעם הלכתי לאיזה הר, שטח חולי לא מעובד, אי אפשר ללכת שם יחפה.
השבמחקהממ מעניין, כי בכל זאת בחרת ללכת להר שאליו אי אפשר ללכת יחפים ובחרת לשלוט בחלום ולגרום לעצמך להאמין שאת עם סנדלים במקום לשנות מיקום למשל ולבחור שלא ללכת למקום שבו חייבים נעליים כי אין לך ועד כדי כך זה היה בעייתי ללכת בלי נעליים שבחרת ליפול מקומה שנייה אפילו...
השבמחקמעניין מה הנעליים מייצגות בשבילך או אולי ההר בכלל שאליו אי אפשר ללכת יחפים ולך אין נעליים...
באמת בגרוש אבל נראה לי שבאמת התחושה היא שאת נאלצת לצאת לדרך בלי שיש לך את הציוד המתאים. כמו שנסעת לארה"ב בלי שיש לך את התנאים שאת זקוקה להם - להרגשתך - להרגיש שם טוב. את מנסה כל מיני דברים - כמו למצוא חברות, לעבוד, למצוא תחביבים - כמו בחלום לגרום לכך שיש לך דווקא סנדלים למרות שאין לך.
השבמחקגם במקלחת אי אפשר לסגור את הדלת ואנשים נכנסים לך - והפתרון הוא להתקלח אצל אמא. אין לך באמת את התנאים הבסיסיים הנדרשים, להרגשתך. זו כנראה לא רק תחושה של חוסר שליטה, זו תחושה של חוסר אונים מסוג שהוא.....
וגם כשאת לא מוצאת היכן את גרה - כי את לא מרגישה שיש לך בית. את גרה איפשהו אבל זה לא הבית.....
ממש אבל ממש בגרוש.
מחבקת אותך מרחוק ג’אסט יקרה......
הייתי צריכה ללכת להר כי היה שם טקס יום כיפור (בקיבוץ שני באה ממנו עורכים את טקס יום הזיכרון באנדרטה שנמצאת על גבעה בסביבה, בחלום זה הפך להיות טקס יום כיפור) יום כיפור זה משהו חיצוני לחלום אז לא יכלתי להזיז אותו.
השבמחקהקטע של ליפול מקומה שניה לא דרמתי, בכמה חלומות בעבר בחרתי לקפוץ מהחלון סתם כי זה חלום אז אני יכולה לקפוץ. פה אני חושבת שהקפיצה היא פשוט דרך בטוחה להתעורר.
רוב האלמנטים בחלום הם דברים שנכנסים מהמציאות, חלקים מהימים האחרונים שעוברים עיבוד מחדש, אז אני לא מייחסת להם חשיבות. מה שמעניין אותי זה המוטיב החוזר וזה הנעליים שאני כל הזמן שוכחת איפה השארתי. בדרך כלל הן לא חסרות לי אבל הפעם ממש הייתיצריכה אותן וזה גם היה משהו שאני אמורה להיות מסוגלת לשלוט עליו.
השבמחקנעליים - חסר לך דבר מאד מאד בסיסי בהתנהלות היומיומית שלך. את מנסה לשכנע את עצמך שהכל בסדר (לדמיין סנדלים) אבל לא מצליחה. הם לא שם.
השבמחקכשאת מחפשת את הבית שלך - זה מוטיב אפילו יותר חזק שמסמן תחושת שייכות. את זקוקה להרגיש שייכת. התחושה חסרה לך ואת מחפשת אותה.
יכול להיות שזה זמן טוב לבדוק את האפשרות לחזור לארץ?
אני מסכימה עם הסימן של השייכות, הקטע הוא שהחלומות שאני מחפשת את הבית היו לי הרבה לפני שעברנו לכאן, אפילו כשעוד הייתי לבד.
השבמחקהנעלים הן כנראה משהו שהשארתי מאחורי בארץ, אולי המשפחה.
מה שמפחיד אותי באפשרות של לחזור לארץ זה האופציה שאני אגלה שבעצם הדברים נשארו אותו דבר ואני אשאר רק עם התחושה של הכישלון.
אני דווקא חושבת שאפשר לקשור את הנעליים עם הקיבוץ וההליכה היחפה המקובלת שם, לעומת תחושת חוסר שייכות למקום שבו כולם הולכים עם נעליים.
השבמחקהממ, לא חשבתי על זה. מעניין
השבמחק