יום רביעי, 6 בינואר 2016

זריחה מעל האגם

 




כפי שהיא נראית מהחלון כי מי המשוגע שיצא בקור הזה לאגם לפני הזריחה, מספיק עמדתי 10 דקות בתחנת אוטובוס, קפאו לי השחלות. מה שעלול להיות קצת בעייתי כי בדיוק נסעתי לצלם אותן, מקווה שזה לא הפריע להן להיות פוטוגניות. דרך אגב, השלג שרואים הוא כבר בן שבוע ושחור לגמרי, רק על הגגות הוא נראה יפה. 


כן כן, התחלנו שוב. התייצבתי ב7.30 בבוקר בבית חולים, שם כמו שהרופאה אמרה לי מראש הם לא רואים במחשב את ההפניה שהיא שלחה אז מתקשרים אליה והיא מסבירה להם איך למצוא את ההפניה. ואז מצלמים בנימוס ולוקחים דם בנימוס ומאוד אדיבים שזה נחמד כשמישהו בא לדקור אותי שהוא שואל אותי לפני מה שלומי היום ובסוף מאחל לי you have a good one, OK?


בכלל כל הפרוצדורה פה מאוד קבועה. לפני כל רופא יש מפגש עם אח או אחות שממלאים את אותם פרטים, לוקחים את אותם מדדים, שואלים את אותן שאלות, are you familiar with the speak-up program? ואז מסתכלים עלי בחיוך אוהד one last question: do you feel safe at home? שקלתי פעם להגיד להם שלפני כמה ימים שדדו מישהו ברחוב שלנו ובאיומי אקדח לקחו אותו להוציא כסף מהכספומט אז לא כל כך, אבל לא נראה לי שזה יעזור במשהו. 


למרות הצביעות שבעודף נימוס הזה יש בזה גם הרגשה טובה. אנשים רגועים יותר, לא מתעצבנים כי איך אפשר להתעצבן על מישהו שבדיוק בירך אותך ושאל אם הכל בסדר. מצד שני זה מרגיש קצת לא נעים, בעיקר באזור הזה על גבול השכונות שלא כדאי להתקרב אליהם, יש הרגשה שכל נותני השירות הם שחורים וכל מקבלי השירות הם מהאוניברסיטה. אחוז הלבנים שרואים ברחוב יורד ככל שמתרחקים מהאוניברסיטה ועולה כשמתקרבים מה שנותן הרגשה לא נעימה. משהו בשיטה פה לא עובד. אומרים שלכולם יש את הזכויות ל Life, Liberty and the pursuit of Happiness , אבל אם באת מרקע לא נכון, אתה יכול לרדוף כמה שתרצה, האושר, ובמיוחד העושר, מגיע רק לאנשים בצבע הנכון שבאו מהשכונות הנכונות.  


 מרגישים ששעת עבודה פה לא שווה הרבה, יש שוטר (שחור) שעומד ליד רמזור ומכווין אנשים לציית לרמזור, יש מישהו (שחור) שעומד מאחרי המסוע בסופר ואורז לך שקיות, שלא לדבר על זה שפה אף אחד לא ידאג לקופאיות לכיסא, פה כולם עומדים כל היום, 7 ימים בשבוע ורק בכריסמס ליום אחד הכל היה סגור. מצד אחד זה נחמד שיש סופר ושירותים כל השבוע ובסוף שבוע, מצד שני כשחושבים על האנשים שעובדים ביום ראשון כנראה בשביל גרושים זה מרגיש פחות נחמד.


אנשים שחיים פה כבר כמה זמן אומרים שלעומת הארץ פה הם מרגישים שקט כלכלי, לא צריך לרדוף אחרי האשראי כדי לסגור את החודש. מצד שני האנשים האלה כולם הגיעו לפה בעקבות עבודה או לימודים גבוהים, כלומר אנשים עם נתונים שבאופן טבעי ממקמים אותם במעמד הביניים ומעלה. פה באמת מצב הביניים יותר טוב מבארץ. מצב המעמד הנמוך לעומת זאת, בואו לא נדבר על זה. אתם יודעים מה, אני מעדיפה לחיות בארץ, לוותר על מסעדה פעם בשבוע אבל לדעת שלקופאית שמשרתת אותי בסופר יש יום מנוחה שבועי וחוק שדואג שהיא תוכל לשבת ואף אחד לא מכריח אותה לחייך אלי באדיבות ולשאול לשלומי למרות שזה מעניין לה את התחת אם did you find everything ok?


 


אז עכשיו קיבלתי מייל עם מסקנות הבדיקה (הכל כמו שצריך) והוראות להמשך (קחי הורמונים ותתיצבי שוב עוד שבוע) ודרך אגב, המרשם לזריקה שתצטרכי לקחת עוד שבוע נשלח לפי דרישות הביטוח לפלורידה (?), צרי איתם קשר לארגן משלוח. דרך אגב, אחרי שיחה של כחצי שעה עם הביטוח לא הצלחתי להבין כמה אני אשלם בסוף, כנראה זה יהיה איפה שהוא בין 250 ל 2000 דולר בשנה. ילדים זה יקר ופה עוד יותר.

12 תגובות:

  1. מזדהה עם כל כך הרבה מהתחושות הללו. הדיסוננס הזה בין השפה המנומסת והפרוצדורה האחידה ובין העובדה שאת האמפתיה כלפי הקופאית שעומדת שעות על הרגליים רק את מרגישה ולאף אחד לא אכפת. והקור. אוי, הקור הזה שמקפיא לך את הנוזל בעיניים. והזריחה המדהימה על גגות שיקגו. מקווה שיצליח לכם, ג’אסטי. 

    השבמחק
  2. היי סליחה על חוסר הקשר לפוסט אבל..

    שלום רב,כחלק מציון הבגרות שלי באזרחות,נתבקשתי להכין שאלון בנושא הקשור למקצוע.אשמח אם תוכלו לקחת חלק ,להקדיש לו כדקה ולענות עליו.תודה מראש!!(:
    **יש לציין כי השאלון הוא אנונימי בהחלט והוא מתייחס לשני המינים***
    <a target=_blank href="http://goo.gl/forms/tnlOscE0wnhttp://goo.gl/forms/tnlOscE0wn">http://goo.gl/forms/tnlOscE0wn</div>

    השבמחק
  3. עד עכשיו אומרים שהחורף היה נעים, הגיע הכי נמוך ל 5-. לפי התחזית בסוף השבוע יגיע הקור האמיתי. אני אישית לא מתכוונת לצאת מהבית אלא אם אין ברירה אחרת. 
    הדיסוננס הזה משגע אותי. מצד אחד אף אחד פה לא יצעק על הפקידה או נציגת השירות, כולם יהיו אדיבים, כולם ישאלו מה נשמע ויגידו יפה תודה. מצד שני כמו שאמרת, אף אחד לא רואה את הבנאדם שמולו, לא חושב על האנשים האלה שהזמן שלהם כל כך זול והרווחה שלהם לא מעניינת אף אחד.

    השבמחק
  4. בגלל שאני אוהבת שטויות כאלה נכנסתי לשאלון שלך
    אז ככה:
    1. חיפה זה לא עיר? אם אתם לא סופרים את העיר שלי כנראה שהתשובה שלי לא מספיק חשובה לכם. ודרך אגב, יש גם מקומות מגורים שהם לא עיר.
    2. רוב האנשים לא משכירים דירה, הם שוכרים דירה. 
    3. לא ממש בא לי לפרט בסעיפים של ה"אחר". תשקיעו יותר בסעיפים שלכם שיהיו יותר מקיפים או שתשאירו בלי פירוט. לא יכלתי לשלוח את הסקר בלי לענות לסעיפים האלה אז וויתרתי, כנראה שבכל מקרה חיפאים לא מעניינים מספיק לסקר שלכם. 

    השבמחק
  5. הרגת אותי עם ההתייחסות לתגובה ההזויה שלפני :) באמת שהכוונות שלך היום טובות ...
    אז נכון שטיפ טיפה התאכזבתי שלא ראיתי את האגם אבל אני מאמינה לך שהוא שם ;) ומזדהה עם חוסר הרצון לצאת לקור אם לא חייבים
    המון הצלחה בתהליך ההתעברות, מאחלת סבלנות ואורך רוח - ושהכל יסתדר. 
    נכון - באמריקה זה שונה מאשר כאן. לגמרי שונה. לטוב ולרע. כיוון שלא בחרת לחיות את כל חייך שם (בשלב זה) ממליצה ליהנות מהטוב, לנשום עמוק כשאת נתקלת ברע - ולזרוע קצת טוב - לחייך לקופאית בסופר, לשאול בחזרה מה שלומה, לתת לה את מה שאת יודעת לתת ואחרים כלל לא חושבים על זה. 

    השבמחק
  6. אני חושבת שמה שאת נתקלת בו שם, נקרא תודעת שירות
    הם רוצים שהשירות שתקבלי יהיה טוב
    השאלה מה מקבל זה שנותן את השירות
    זו באמת שאלה טובה
    האם קופאית בסופר שעומדת לאורך כל המשמרת שלה (סיריאסלי?) מרוויחה מספיק כסף כדי לכלכל את עצמה ו/או את משפחתה (אם יש לה)?

    אני תמיד מעדיפה להיות נחמדה לאנשים שנותנים לי שירות כלשהו. בארץ להיות נחמד לבן אדם שתפקידו לתת לך שירות, זה בכלל לא דבר שאנשים רגילים אליו, כולם חושבים שהם חייבים להם משהו.

    אני חושבת שבארץ, לא רואים באמת  את האנשים העניים
    הם דמויות "בלתי נראות" עסוקים בלעבוד ולכלכל את משפחתם, והם גרים בשכונות ובערים שאת לא תגיעי אליהן ככה סתם במקרה
    אז את לא רואה אותם באמת, אבל את יודעת שהם קיימים
    אולי בגלל שבארה"ב הכל יותר גדול, גם העוני יותר מזעזע, והאלימות ועוד דברים שאני יכולה לחשוב שקיימים שם וגם פה

    שיהיה בהצלחה בתהליך ההתעברות, לכי תדעי אולי הקור עושה טוב לשחלות? (just kidding)

    השבמחק
  7. האמת שמזמן לא ביקרתי באגם, פשוט ממש קר שם וכל הצבעים היפים שהיו שם בסתייו עכשיו נעלמו והכל אפור ומדכא. בקייץ אני אקנה אופניים טובות ואסע קצת לאורך האגם.

    השבמחק
  8. זה מעבר לתודעת שירות, זה אדיבות מוגזמת משני הצדיים. נותן השירות מחייך וחוזר באדיבות על כל המשפטים שמופיעים לו בצ’ק ליסט ומקבל השירות משתף פעולה, עונה באדיבות, שואל מה נשמע, מחליף כמה מילים. כל המשחק הזה נהפך להצגה שחובה להציג. 
    בארץ המצב הוא בקיצוניות השניה, לנציגי השירות אין שום תודעה ומקבלי השירות ברובם מקבלים את השירות כמשהו מובן מאליו ומתעלמים מנותן השירות. קראתי פעם טור של מישהי שניסתה להיות עובדת בסופר במשך שבוע והרגישה שהמדים של הסופר הופכים אותה לשקופה, משהו שלא מצריך יחס. וכמובן יש את הצעקות של אנשים שחושבים שהם לא קיבלו מה שמגיע להם. 
    בארץ תמיד השתדלתי להיות אדיבה, להתייחס לנותני שירות, להגיד תודה, לחייך, לראות את הבאנדם מולי ומדי פעם קיבלתי חיוך בתגובה והרגשתי טוב. פה כשאני אדיבה אני מרגישה שאני חלק מההצגה ושאני לא מבצעת את החלק שלי מספיק טוב, אני לא מספיק נלהבת כששואלים אותי מה שלומי, לא עונה מספיק מהר כשאומרים לי יום טוב. 

    השבמחק
  9. (היה ארוך מידי בשביל הישרא) 
    כן, יש גם להם את הבעיות שלהם, אבל נראה לי שאת לא לגמרי רואה אותן כרגע. אגב רוב הפוסטדוקים שאני מכירה (ואת יודעת שאני מכירה לא מעט) בהחלט עניים ולא מרגישים שקט כלכלי.

    השבמחק
  10. בררר.. מקווה שעובר בשלום סופהשבוע ובהצלחה בתהליך המחודש.
    אני חושבת שאת מסתכלת על האמריקאים בעיניים מאד ישראליות ומאד מאד ביקורתיות. יש להם יום (או יומיים, תלוי איפה) חופשי בשבוע לפי היום שבא להם או שהם תאמו מראש עם העבודה או יום משתנה לפי המשמרות שלהם. אנשים לא עובדים 7 ימים בשבוע ומחכים עד כרסיטמס לחופש. אין יום דתי שבו כולם עוצרים ובעיני זה נפלא. 
    תודעת השירות שלהם עמוקה ובאמת כן אכפת לה הרבה פעמים אם הכל היה בסדר - כי היא רוצה שתהיי מרוצה מהמקום ותחזרי. כשתהיה שם מספיק זמן, תראי שכל המשפטים האלה שנשמעים לך כרגע צבועים, הם חומר סיכוך מעולה לחברה נעימה שמתנהלת לא רע. אם תחרגי מהסקריפט, אבל תעני לעניין, חלקם גם יחרגו והם עדיין יהיו נעימים וחייכנים, רק כל הדו שיח ירגיש פחות מלאכותי. את יכולה גם לשאול אותם מה שלומם "היום" ותופתעי שחלקם יענו לך. 
    אני גם לא מסכימה שלא אחד לא אכפת ואיש לא ילחם למען הקופאית. אם בא לך, חפשי קצת על המלחמות של עובדי אמזון ושל עובדי וולמרט. יש ציבורים שלמים שמחרימים את החנויות האלה בגלל התנאים של העובדים, כי יש להם גם תודעה צרכנית ולא רק תודעת שירות.

    השבמחק
  11. קודם כל אני שמחה לשמוע מה שאת כותבת, יש דברים שלא רואים. אני לא יודעת איך הולך עניין היום מנוחה אבל עדיין, הקטע שהכל פתוח בראשון כאילו אין יום מנוחה קצת מפריע, אולי הם מקבלים יום חופש אחר אבל לא כשהילדים בבית. 
    הצביעות הזו אמנם הרבה יותר נעימה מהגסות הישראלית אבל אחרי שיחה של חצי שעה עם נציג שרות בטלפון בא לי שיפסיק עם כל ההתפנפנות הזו וידבר איתי דוגרי, שיתן לי קצת להתעצבן על העולם. 
    ומשהו שאי אפשר להתכחש לו זה עניין הצבע. כמה שנמנעים מלדבר על זה, לפחות בסביבה הקרובה יש חלוקת מעמדות מאוד ברורה ומאוד מושפעת צבע עור. 

    השבמחק
  12. אה, הם ממש מתעצבנים, הם רק עושים את זה אחרת ואת לא מזהה עדיין :)
    כשהם עוברים לדבר בשקט ומהר (אבל עדיין מאד בנימוס וברשמיות) - הם כועסים.
    והצבע - ברור שהוא נכון, אני רק מנסה לטעון שכמעט כל מי שגר בעיר הוא במצב כלכלי פחות טוב. אנשים שיכולים להרשות לעצמם (בהכללה כמובן שיש חריגים) לא גרים בערים, אלא בפרוורים או בשכונות יוקרה (אני מניחה שליד האגם במקרה שלכם). 

    השבמחק