יום שבת, 25 בינואר 2014

סופשבוע

אז מה היה לנו השבוע?


נתחיל ממה לא היה: עדכוני חתונה. שום דבר חדש. שום דבר לעדכן לגביו. וזה מבאס. הנעלים עדין יגיעו ביום שני. כל פעם שאני מתקשרת הן יגיעו ביום שני. גם ביום שני הן יגיעו בשני הבא. השמלה בתפירה. מה שהיה צריך לסגור מוקדם סגור ומה שנשאר אין מה למהר, יש עוד חודשיים וחצי. רק רב אולי כדאי לקדם כי כבר אפשר לפתוח תיק.


 


רביעי חמישי לקחתי עוד יומיים מנוחה, הפעם עם אישור רופא. רביעי הייתי מצוננת בקושי נושמת, חמישי החלטתי על סופשבוע ארוך כי כבר היה לי אישור ליומיים וכדאי לתת לצינון לעבור עד הסוף.


קראתי ספר שלם מהתחלה עד הסוף. הרעיון היה נחמד אבל לקראת הסוף היה סתם. הסוף הסתיים כסוף פתוח שזה לגיטימי בספרים ואפילו מעניין כי זה נותן חומר למחשבה אחרי שנגמר הספר אבל אז בדף האחרון הופיע "המשך הסיפור בספר xxx" שזה כבר מעצבן. אם הסופר נהנה מהספר ורוצה להמשיך זה סבבה אבל בכוונה ליצור מתח בסוף הספר ועוד בעזרת עלילה חדשה לגמרי שלא קשורה לשאר הספר רק בשביל שהקורא ימהר לקנות את הספר הבא זה סתם טריק זול ומעצבן.


סיימתי עם העונה הראשונה של כתום זה השחור החדש. גם פה הסוף היה מעצבן (זהירות ספויילרים מכאן ועד סוף הפסקה). כל העונה כל פעם גילינו שגם הדמויות שחשבנו שמסוכנות הן בעצם בנות אדם ואין רעים אמיתיים בסדרה ואז פתאום יש לנו אחד שהוא לא בנאדם, אין לו רגשות והוא יכול להרוג אסירה ולביים התאבדות בלי להרגיש כלום. ואחרי שקיבלנו רע אחד הנה יש לנו גם מישהי לפחד ממנה. אם כל הסדרה לפיפר היו הזיות וכל פעם היא טעתה כי, שוב, כולן רק נשים שטעו בדרך ורק נראות רעות, אז הנה היא הצליחה למצוא מישהי שבאמת מנסה להרוג אותה. איזה מזל, אחרת היה משעמם. ואחרי שהמציאות סטרה לה בפנים ונתנה לה אגרופים ובעיטות, הגיבורה ממשיכה עם הפרצוף המופתע מצטדק הזה שלה. תלמדי כבר.


 בסוף כבר היה כל כך משעמם שפיצחתי חצי שקית פקאנים. ואם כבר יש פקאנים מפוצחים, החלטתי לעשות עוגיות. כמו כאן  ttp://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?entryId=2281355&skip=1 (משום מה ההיפר קישור לא עובד בטאבלט) רק עם חמאה במקום תחליף חמאה וסוכר במקום אבקת סוכר. יצא מוצלח. 


 


אתמול ראינו סרט מוצלח במיוחד- חלום אמריקאי. לפני שבועים גם ראינו סרט מוצלח- הזאב מלאס וגאס. רצף של שני סרטים ממש טובים זה די נדיר. משהו טוב קורה בתעשיית הסרטים. 


היום ניסינו לצאת לטייל קצת בכרמל אבל בכל מקום היו מלא מכוניות ואנשים ובמקום היחיד שהצלחנו למצוא פיסת חניה היו רק עצים שרופים. ההר עוד לא השתקם וזה סתם מבאס לטייל שם. חבל. חזרנו והלכנו לשתות משהו. 


 


עוד שבוע מתחיל. מקווה שיהיה לכולם שבוע מוצלח ובריא

3 תגובות:

  1. אתחיל מהסוף - אנחנו ב-yes אז אין לי מושג על הסדרות שאת מדברת עליהן (מזל כי אני לא אוהבת ספוילרים )
    לא נורא שאין עדכוני חתונה - בסוף הנעליים תהיינה מוכנות, גם השימלה...לאט לאט התאריך יגיע ו....גם יחלוף.
    טוב שנחת קצת, לפעמים חייבים!
    על איזה ספר דיברת? מסקרן אותי. יש לי אובססיה כלשהי עם סופים של ספרים. מאד מאד קשה לדעת לסיים ספר כמו שצריך, גם בלי שעושים תעלולי שיווק כמו שדיברת עליהם.
    ראינו את הסרט "הזאב מוול סטריט" והוא באמת היה מעולה. אז את ממליצה על "חלום אמריקאי"? סבבה. נלך.
    נראה כאילו יירד גשם....הלוואי

    השבמחק
  2. אנחנו לא ביס וגם לא בהוט. מרתונים זה רק באינטרנט.
    הספר הוא ימים יגידו של ג’פרי ארצ’ר. בא לי איזה ספר טוב, כזה שאני אקרא בלי הפסקה לא כי משעמם לי אלא כי אני באמת לא רוצה להפסיק.

    אמן לגשם. שיבוא כבר והרבה.

    השבמחק
  3. ג’פרי ארצ’ר הוא סבבה לגמרי לטיולים, טיסות, חופשות בטן/גב....אבל לא יותר מזה. לא יודעת מה הטעם שלך בספרים.
    אני מאד אוהבת את יוכי ברנדיס. קראת משהו שלה?
    האחרון שקראתי היה "הפרדס של עקיבא" שהיה ממש טוב, ולפניו "מלכים ג’" והרשימה עוד ארוכה. בדרך כלל היא לוקחת תקופה מההיסטוריה (או מהתנ"ך או מהמשנה) ומספרת סיפור מאד אישי בתוכו, תוך שהיא נותנת פרשנות משלה על התקופה.
    עוד סופר שאני מאד אוהבת הוא אופיר טושה גפלא. קראתי ואהבתי מאד את "עולם הסוף", "ביום שהמוסיקה מתה" ולאחרונה "עשתונות". הראש שלו קצת משוגע, וזה מתאים לי מאד. 
    אז מה קורה עם הגשם? נראה לי גם אם יהיה זה יגיע בקטנה! אוף!

    השבמחק