הגנבים בחסות המדינה הגיעו אלי

קיבלתי מכתב אהבה מרשות הגביה. לפי בדיקה שהם ערכו יש בידי מקלט טלוויזיה מ2011 ולכן אני חייבת להם 1156 שקלים אגרה. ניסיתי לחשוב איך הם הגיעו אלי והגעתי למסקנה שהוט מניאקים ונקמו בי על זה שעזבתי את הכבלים שלהם. לפי הרשום במשרד הפנים אני גרה בקיבוץ. אין לרשות המיסים שום דרך לדעת איפה אני גרה ולכן אין להם יכולת לדעת שיש לי טלויזיה אלא אם הם בדקו ברשימות של הוט וראו שמ2011 עד ללפני חודשיים היו לי כבלים. אי לכך הוט מניאקים ורשות הגביה מפיונרים ומניאקים וגנבים.  אח שלי לומד משפטים ומתחיל התמחות בנושאי כסף אז אני אשאל אותו אם יש מה לעשות אבל לפי מה שקראתי בכל מיני מקומות עדיף לא להסתבך איתם ופשוט לשלם מעכשיו את המס המיותר הזה שנועד לממן רשות שכבר מזמן לא מספקת את הסחורה. איזה באסה.

 

אתמול ארחנו את המשפחה שלו לארוחת ערב. יש סיבה שכלי אוכל נמכרים באריזות של 6 סטים באריזה. אנשים לא אמורים להכין ארוחה ליותר מ-6 אנשים. אז מה עם המשפחה שלו זה 8 אנשים וילד, שיבואו בתורות. אתם יודעים כמה כלים זה לשטוף אחר כך? הוא עמד בכיור יותר משעה. אני עזרתי מדי פעם בניגוב הכלים כדי לפנות לו מקום על היבשן.

סה"כ עבר בשלום. העבודה התחילה כבר בחמישי בערב בקניות. ניסיתם פעם לעשות קניות ברמי לוי בחמישי בערב, בסוף השבוע האחרון לפני פסח? 9 בערב עמדנו בחוץ ועשינו מארבים לאנשים עם עגלות, כי לא נשארו. חווית קניות ללא ספק. בשישי בבוקר ניצלנו רגע אחרון של שקט כדי לתלות את אחרונות התמונות ולסדר את הבית ואז התחילה העבודה. זה התחיל בעוגת תפוזים מתפוזים שלמים. אני זכיתי להפעיל את הבלנדר מוט שכיכב בתפקיד המעבד מזון. אולי היינו צריכים לבקש מעבד מזון כמתנת חנוכת בית. לאחר מכן פיצלנו כוחות, אני לבצלים ממולאים, הוא ללזניה מושקעת במיוחד שיצאה ממש טעימה. הבצלים היו בסדר. עוד היו מרק כתום שחלקו מצא את דרכו לבגדים שלי, סלט ושעועית מבושלת.

הבית זכה למחמאות וגם האוכל. המחמאות על הבית הופנו אלי, על האוכל אליו. מדי פעם מלמלתי שגם אני הכנתי משהו כדי לקבל קצת קרדיט אבל לא נראה לי שהאמינו לי. גם בעבודה אף פעם לא מאמינים לי כשאני אומרת שהכנו את העוגה ביחד ולא הוא עשה את כל העבודה. כנראה אני ממש נראית כמו מישהי שלא יודעת לבשל.

עבר בשלום. אפילו החתולה יצאה מהמחבוא וצפתה על המתרחש מהפינה שלה כשמדי פעם הילד מציק לה. כנראה שהארוח היה כל כך לבבי שהם לא רצו ללכת הביתה עד 23:00, ככה שכל הכלים חיכו עד היום בצהרים. אבל כרגע הבית במצב סביר והמטבח חזר על מקומו בשלום. עכשיו צריך להכין ארוחה גם להורים שלי. לפחות הפעם זה לא יעבור את ה-6 אנשים ונוכל להשתמש רק בסט כלים אחד. למרות שנראה לי שנעדיף חד"פים.

איזה מזל ההחלטנו לקחת חופש מחר.

 

שיהיה לכולם חג פסח שמח וכשר (לאלה שזה משנה להם) ושלא תמצאו את עצמכם מוקפים בהמון סואן וגועש של עמישראל שיצא לחופש עם הילדים שלו.