נניח אני רוצה שמישהי תסתום כבר את הפה, איך אני משתיקה אותה בלי לפגוע ביחסי העבודה בינינו? זה מדהים איך היא מסוגלת לחפור בדברים הכי לא חשובים ולהמשיך במשך שעות. ואני אומרת לה עזבי את זה, זה לא המטרה שלנו אבל לא, היא לא יכולה לעשות משהו, אפילו חסר משמעות בלי להבין אותו עד הסוף. וכשאני אומרת עד הסוף אני מתכוונת עד הסוף של הסוף, עד שהיא תוכל להסביר כל פסיק. ואז היא גם מרגישה צורך להסביר לי את כל הפסיקים כדי שאם מישהו ישאל אותי אני אדע לענות לו. או שהיא חושבת בקול רם. בטלפון כשאני בצד השני. היתה איזה פעם שהיא באה אלי לשאול משהו ואחכ נשארה והמשיכה לדבר וניסיתי לרמוז לה בעדינות שאין לי יותר מדי זמן והיא פשוט הימשיכה לדבר חצי לעצמה חצי אלי ואני פשוט תקתקתי על המחשב תוך כדי הנהון אקראי מדי פעם. באיזה שיחה היא סיפרה לי על הבת שלה שרק למדה לדבר ומאז לא סותמת. התאפקתי. אל תגידי את זה. אז תגידי שאת מבינה מאיפה זה בא לה. איך אפשר לדבר כל כך הרבה, איך? איך לא נגמר לה האויר. חופרת וחופרת ולא מפסיקה עד שלא יוצא נפט. איפה מוצאים כפתורי מיוט? חוק ההשתקה שכולם מדברים עליו, איך מפעילים אותו?
עוד פעם עבדתי ביום שישי. מצאתי את עצמי מאושרת מהשקט. יש בזה משהו מההרגשה הטובה. זה נותן לי סיבה לקום בבוקר גם בסופש. איכשהו הסופשבוע לא מרגיש לגמרי מבוזבז בצורה הזו. למרות שהעבודה שעשיתי שבוע שעבר בשישי התבררה כבזבוז זמן. אבל גם לגלות שמשהו הוא בזבוז זמן לוקח זמן. הייתי אמורה לסיים משהו לאמצע השבוע ולהציג אותו אבל רק בתחילת השבוע הבנתי שהכיוון שניסיתי ללכת עליו לא יעבוד לי ואני צריכה להתחיל מחדש אז קיבלתי דחיה של שבוע. מבאס. למרות שאם נהיה כנים, לא יקרה שום דבר אם גם השבוע אני לא אספיק, סהכ אנחנו עדיין בתחילת הפרוייקט, רחוקים מנקודות קריטיות מבחינת זמנים. אבל יש משהו לא נעים בלא להצליח לעמוד בדרישות הזמנים. נמאס לי מהעבודה וזה תחושה ממש מבאסת. אני צריכה למצוא חיים, משהו שיסיח את דעתי. הצעות?
ולפינת החתולה. קניתי מספריים לציפורניים. כשבאתי הביתה היא הרגישה שאני זוממת משהו ושעות הסתובבה סביב הבית בלי להתקרב אלי. בסוף היא נכנעה והתיישבה לידי. הייתי צריכה קצת להרגיע אותה, קצת ללטף, לתת לה לנשוך את המספריים כדי שלא תפחד מהם. הציפורניים של הרגלים הקדמיות נקצצו בהצלחה תוך כדי יללות רטינה. לרגליים האחוריות לעומת זאת לא הצלחתי להתקרב. כל פעם שניסיתי לגעת בהם היא השמיעה את הנהמה המאיימת וצמאת הדם שלה. מוזרה. לא נורא. העיקר שעכשיו היא לא תוכל לשרוט אותי. גיליתי גם שהיא קצת כמו תוכי. אומרים שאם רוצים שתוכי יהיה בשקט צריך לכסות את הכלוב שלו בשמיכה ואז הוא חושב שלילה וישן. היה לי פעם תוכי, זה לא עבד עליו. אבל נראה לי שעל החתולה זה עובד. מאז הצהריים שקצצתי לה את הציפורניים היא כל הזמן נוהמת אבל עכשיו זרקתי עליה את השמיכה, זאת שהיא מפחדת ממנה, והיא פשוט התכרבלה בה ונרגעה.
אני מרגישה רע מבחינה נפשית. אני לא נהנית בעבודה. כבר שבועיים שאני יוצאת כל יום בערך בשמונה. נמאס לי מהאנשים בעבודה. אין לי חיים מחוץ לעבודה.אין לי כוח לחדר כושר. אני לא הולכת לשחות. נמאס לי. נמאס לי מהכל. לפחות יש לי קורס בטכניון יום בשבוע שאני מתעקשת לא לוותר עליו. אני צריכה תחביב. אם למישהו יש הצעות אני אשמח לשמוע.
לפעמים את יכולה להגיד לה שאת עסוקה ואת צריכה להתרכז בעבודה ולא יכולה לשמוע כרגע על הצרות שלה
השבמחקאפילו להסתכן בלהיות קצת לא מנומסת וסוף סוף לקבל קצת שלווה
העלבת עובדים טפשים, זה עוזר ביישום חוק הששתקה :)
השבמחקהבעיה היא שאנחנו עובדות על אותו דבר יחד ואני סוגשל מובילה שלה ככה שחלק מהעבודה שלי זה לעזור לה עם הצרות שלה
השבמחקהיא לא טפשה וזה עיקר הבעיה. עם כל החפירות שלה הידע שלה נהיה הרבה יותר נרחב משלי.
השבמחקתנחומי הכנים!
השבמחקתחביב?
השבמחקתגדלי ג’וקים.............חחחחחחחחחחחחח
סתאאאאאאם
תתחילי לעבוד גם בשבתות ואז תוכלי לסיים מוקדם יותר כל יום....
תודה
השבמחקכי לא נמאס לי מספיק?
השבמחקנסי להתחיל אומנות לחימה..יש בבית אבא חושי או בהולמס פמילי..
השבמחקתורידי קצת את המינון בעבודה..מדליית זהב הרי לא תקבלי בכל מקרה.
יא-וואראדי, עד 20:00?? למי יש כוח לחיים אחרי זה? אני מגיעה הביתה ב-19:00 בערך ובעיקר בא לי להתכרבל ולא לצאת עד שחייבת בבוקר. סחתן שאת עוד מחפשת חיים. אני פשוט ויתרתי עליהם.
השבמחקכן, הם לא אוהבים גזירת ציפורניים. ללולו אצל הוריי אני גוזרת קבוע, רק קדמיות. האחוריות לא מטרידות אותי. הקדמיות, או-או. והעניין שזה בכלל לא כואב לו, אני יודעת בדיוק עד איפה לגזור ואני רואה שזה לא מזיז לו, סתם לא מוצא חן בעיניו הקונספט אז הוא נלחם ונלחם ונושך כהרגלו. לפעמים הוא מפסיק וסתם בוהה ואז אני מספיקה כמה ציפורניים (כואב לך, הה??! שקרן). כפרעליהם.
ההיא? תבררי מה הריח הכי שנוא עליה בעולם. בצל? שיהיה בצל. שום? פצ’ולי? תקריבי קצת. אולי זה יעזור
אמנות לחימה זה רעיון יפה. פעם ניסיתי כמה סוגים אבל אני מתבאסת מזה שאני תמיד מפסידה ולא מצליחה להשתחרר או לתפוס את היריב. פעם גם עשיתי טאי צ’י, אולי אני אחזור לזה. אתה מכיר מקום טוב לטאי צ’י? מה בדיוק יש בבית אבא חושי?
השבמחקהוא שאמרתי, אין לי חיים.
השבמחקדווקא זה לא ממש מפריע לה שאני גוזרת לה את הציפורניים. היא נורא לא אוהבת שאני נוגעת לה ברגליים, כנראה יש לה רגליים רגישות או משהו, אבל אחרי שכבר תפסתי את הרגל היא מפסיקה להתנגד ומסתכלת עלי בחצי סקרנות חצי אדישות.
איך מבררים מה הריח השנוא על מישהו? זה לא משהו שעולה בדרך כלל בשיחות
בטלפון: יותר קל לחתוך,כבר בתחילת השיחה תגידי שאוספים אותך ואין לך זמן לדבר הרבה ואז כשאת רואה שהשיחה מתארכת או שנמאס לך אז את פשוט אומרת אני חייבת לסגור מצפצפים לי או קוראים לי... ולסיים בנדבר/נדבר בהזדמנות. כך את לא מתחייבת, מתי זה יהיה והאם זו תהיה את שתיזום.
השבמחקפנים מול פנים, זה לא פשוט ואני מבינה את התסכול, מצד אחד אין לך כוונות לפגוע בה מצד שני מה לעשות שזה מעיק עליך -> פוגע בך. במצבים כאלו, המלצה שלי היא או להתנתק ז"א היא מדברת ואת במחשבות שלך שהן לא עליה... את לא איתה ב-100% ואת מקשיבה למשפט הראשון והאחרון ומהנהנת, את יכולה לומר לה משפטים בסגנון אני סומכת עליך, כי נשמע שהיא ממש מחפשת את האישור הזה. כמובן שלפעמים זה לא עובד יש אנשים שזה לא עובד איתם, במקרה הזה אני חושבת שהייתי מקדישה כמה דקות ואז חותכת בתירוץ, שירותים, לחץ, מעבירה נושא. יש לי חברה כזו ואני פשוט שמה גבול כי אם אני לא אשים מי ישים בשבילי?
בקשר לחיים, מזדהה, יש תקופות כאלו. את בכלל עובדת נורא קשה. אם בהזדמנות תחזרי מוקדם ויהיה לך קצת כוח לעשות משהו, דברי איתי. חבל שאין עוד אטרקציות באזור. אין ירידים בחנוכה וכאלה?