מכירים את זה שיש לכם ספר שאתם ממש נהנים ממנו אז אתם לא רוצים להניח אותו מהיד ואם יש לכם יום חופשי אז אתם פשוט קוראים אותו עד הסוף ואז מתבאסים מזה שהוא נגמר? אז אני עכשיו מבואסת.
הספר הוא כופרת של אייאן חירסי עלי, והוא סיפור חייה של האישה המרתקת הזו.
בהמלצת העורכים מישהו מתלונן על זה שאנחנו עדיין עבדים שעובדים בשכר מינימום. אני לא מכירה מספיק את הבנאדם אבל מעיון מהיר מאד ברשימת המטרות שלו עולה כי האדם בן 25, (לא נשוי) ומתכנן מתישהו להתחיל תואר. ובכן גבר, צר לי לאכזב אותך אבל אתה עבד של העצלנות שלך בלבד. למה בדיוק אתה מחכה? רוצה לקבל יותר ממינימום? תהיה שווה יותר ממינימום. תעשה תואר, תלמד מקצוע. אם אח"כ עדין לא תצליח לממן את עצמך, אז תבוא בטענות למדינה ולבעלי ההון.
"לא משנה אם אתה מאבטח, פועל בניין או מהנדס חשמל בסוף השקעת את כל חייך להעשיר אדם אחר." פועל בניין ומאבטח אכן יעשירו אדם אחר כל חייהם. ואתה יודע למה זה? כי כל אחד יכול להיות מאבטח. למה שמישהו ישלם לך הרבה אם אתה לא נותן לו שום דבר. אבל, ותן לי לחדש לך פה, מהנדס חשמל ירוויח יפה. בעיקר אם הוא למד באוניברסיטה או במכללה בעלת שם ולא סתם במכללת שקר כלשהו. ואתה יודע למה? כי מהנדס חשמל קורע את התחת 4 שנים כדי שיהיה משהו שהוא ידע לעשות יותר טוב מאחרים, למהנדס חשמל (או כל מהנדס אחר, אתה הבאת את הדוגמה של חשמל) יש משהו שלך אין ובגלל זה אי אפשר להחליף את המהנדס חשמל באדם אחר מהרחוב.
נכון שבמדינה הזו יש פערים לא הגיוניים והמצב שבו החציון נמוך בהרבה מהמינימום הוא מצב דפוק. אם זאת, אתה יכול להמשיך ולצעוק ולהאשים את העשירים המרושעים, או שאתה יכול להבין שהעשירים (רובם) נעשו עשירים בגלל שהם ידעו מה צריך לעשות והם ידעו את זה כי הם למדו והשקיעו ולא רק עמדו וצעקו על המצב הלא הגיוני. הכי קל להתלונן. לקחת אחריות על החיים שלך זה כבר יותר קשה.
ועוד משהו. אתה חושב שאתה לא חופשי? אני מפנה אותך לספר שהוזכר בראשית הפוסט (ישנם אינסוף מאמרים עליו ברשת, תבחר לך אחד). רק תזהר אתה עלול לגלות שיש אנשים שבאמת לא יצאו עדין מעבדות לחירות, והאנשים האלה היו נותנים הרבה מאד כדי להיות במצב שלך.
בברכת חג חירות שמח, ושכולנו נדע להעריך את החירות שלנו ונזכור שזה בכלל לא טריוויאלי ושיש לנו מזל גדול שאנחנו חיים בעידן בו אנחנו חיים ובמדינה חופשית כמו שלנו.
יפה מאוד, משפט שדה מהיר. כמו שצריך.
השבמחקרק לידע כללי, אני כבר מזמן באמצע התואר שלי והשכר שלי מעל השכר הממוצע במשק.
ולא, אני לא נשוי.
אז זה שהרשימות בצד לא מעודכנות אומר רק שהן לא מעודכנות.
כתבתי את מה שכתבתי כי הפערים האלו, איך אומרים בלעז, "מפריעים לי בעין".
אבל יפה לך להיות שופט ומוציא לפועל.
אגב, למה שאתה עושה יש ריח קל של הוצאת דיבה.
מזל טוב. אם ככה אתה יודע יפה מאד שעבד אתה לא.
השבמחקרוצה לדבר על הפערים, סבבה, אני מסכימה איתך. אבל לקבוע שהמצב הוא דטרמניסטי, שאין לאדם הפרטי מה לעשות כדי לשפר את מצבו, בקיצור, לטעון שאנחנו עבדים, זו התבכיינות, בעיקר אם אתה בעצמך שיפרת את מצבך, ואני מניחה שהוא עוד ישתפר יותר כשתסיים את התואר.
הוצעת דיבה? על מה? שכתבתי שאתה נשוי?
שיהיה לך בהצלחה בתואר, אני מקווה שמתישהו תדע להעריך את מה שיש לך.
מפ"מניקית, אה?? ידעתי שזה יותר מידי טוב מכדי להיות אמיתי!
השבמחקבכל מקרה יקירתי, אני מאוד ממליץ לך לקרוא את הספר <a target=_blank href="הזהhttp://www.text.org.il/index.php?book=0804107">הזה</a>. כי גם לעצלות יש זכות!!!
אתה יודע למה נפלו הקיבוצים? בדיוק בגלל אותה טענת הזכות לעצלות. כי זכותי לעשות רק מה שבא לי וזכותי לא לעבוד אם אין עבודה שנראית לי וזכותי לקבל אוכל ומגורים ותרבות וזכותי לתרום חזרה רק אם מתאים לי. כי בקיבוץ אנחנו לא עבדים ואף אחד לא כובל אותנו בעזרת שכר וככה אף אחד לא יכול לנצל אותנו.
השבמחקדור אחד זה עבד בגלל האידאולוגיה, דור שני זה עבד בגלל הלהט של הדור הראשון. דור שלישי זה התחיל להתפורר. לאנשים נמאס לראות אנשים אחרים רוכבים על הכביכול חופש מעבדות הזה. נמאס לראות שאדם אחד עובד קשה ומביא הישגים ואחר עושה מה בראש שלו.
ג’ורג ברנארד שו אמר "חירות פירושה אחריות ובגלל זה כל-כך הרבה אנשים מפחדים ממנה." לכל אחד ואחד מאיתנו יש את החרות לבחור מה הוא רוצה לעשות בחייו. מה לעשות שביחד עם החרות הזו באה אחריות. אתה רוצה שמישהו ידאג לך, שמישהו יספק לך אוכל, שמישהו יתן לך זמן לעסוק במה שבא לך? קח בחשבון שאותו בנאדם שולט עליך. אתה רוצה חירות? תדאג לעצמך.
אאוץ’.
השבמחק(משום מה נראה לי שאת מאי אני אחגוג לבד...).