איך לעזאזל? מה? נסעתי באוטו ובא לי לבכות.
איזור יפה כל כך, כל הרבה אנשים, וכל זה עולה באש.
השכונה בה היתה הדורה הקודמת שלי כבר פונתה. איזה מזל שאני כבר לא שם. כשעברתי חשבתי שאולי מבחינת בטחון ההחלטה לא לגמרי נכונה, אחרי הכל הדירה הנוכחית פונה בדיוק לכיוון שממנו מגיעים הטילים מצפון. אבל על זה לא חשבתי. פאק. המנהל שלי גר באיזור. אני מקווה שהאש לא תגיע לשם.
כל הזמן מחוברת לynet ולפורומים חיפאים, מחפשת עדכונים. עכשיו גם בקריית ביאליק יש שריפה. אנשים שגרים באיזור מדווחים שהענן מחיפה מתאחד עם הענן מהקריות.
אני לא בבית. יצאתי מהעבודה אתמול בהתלבטות, אם יפנו את נשר האם עדיף לי להיות בבית ולקחת מה שאני יכולה או שעדיף לסוע ישר להורים. התקבלה החלטה לכיוון השני. היום בבוקר נסעתי לדירה לקחת איתי את דברים. אני לא חושבת (לא רוצה להאמין) שהאש תגיע לכיוון הזה. זה לא כל כך רחוק. אם האש תגיע לדניה ובהנתן רוח נכונה היא יכולה להגיע לפארק נשר ויער הטכניון. אם האש תגיע לכיוון הזה, הדרך למפרץ קצרה, קצרה מדי, ואז זה יהיה ממש אסון. בתקופת המלחמה פחדו שטילים יפלו על אחד המפעלים במפרץ. אני חושבת שעל סכנה כזאת של שריפה הם לא חשבו. אני מכווה שהם כן חשבו והם כן מוכנים. אני מקווה שהאש לא תגיע לכיוון הזה. רק שהרוח הזו תגמר כבר וירד גשם חזק.
בכל זאת הגעתי לדירה שלי, לא כי אני פוחדת מהשריפה, שכנעתי את עצמי שהיא לא תגיע לשם (הלוואי, אמן). אני יותר דואגת מפורצים שינצלו את הפאניקה והעובדה שתושבים מתפנים. למרות שאת נשר לא מפנים עדיין, אני מעדיפה להתפנות מראש. אז לקחתי את דברי הערך שאני יכולה לסחוב: המחשב (עוד סיבה שטוב להשתמש בנייד במקום בשולחני), מצלמה, תכשיטים (לא שהם יקרים כל כך, פשוט יש להם ערך סנטימנטלי) מזומן ודרכון. לא רציתי ללקחת שום דבר רק כדי שלא ישרף כי אז אני לא אדע איפה לעצור. מה אני רוצה להציל משרפה? בגדים? ברור שאני צריכה בגדים, אבל איזה לקחת? כמה לקחת? כמה מקום להשאיר? ציוד לימודי? לא חבל על המקום במזוודה התיאורטית? אוסף הדיסקים הלא ממש מרשים אבל בהחלט בעל זכרונות שלי? את רובו יש לי בפורמט ממוחשב אבל עדיין יש בדיסק קנוי משהו שאין בסתם מוזיקה על מחשב. ספרים? יכאב לי אם הם ישרפו אבל הם לא מספיק חשובים. מה עוד נשאר שאפשר לסחוב?
יום קשה. יושבת אצל אמא בבית וחושבת על מה שהולך שם. מתפללת שיגמר סוף סוף ומודה למזלי, גם אל זה שאני לא באיזור שנשרף וגם על זה שיש לי לאן ללכת. אני מקווה שלאנשים שפונו מהבתים יש לאן ללכת. היתי רוצה שיהיה לי חדר נוסף בבית רק כדי שאוכל לארח אנשים שאין להם לאן ללכת. תחושה של חוסר אונים. אי אפשר לעשות כלום, רק לקרוא ולשמוע חדשות.
שיגמר כבר
רגע של הומור שחור
יש שמועה שכל העסק זה מזימה של סלקום, בעקבות התקלה ברשת הם רצו להסיט מהם את האש
רגע של הומור שחור
המקום הזה צריך התחלה חדשה וייקח שנים עד שזה יגיע..
השבמחקעצוב..
האנשים - הם כבר לא יזכו להתחלה חדשה, ולא יזכו במשהו בכלל..
זיכרונם לברכה
א. תהיי חזקה
השבמחקב. עכשיו כבר מותר לגלות זה הכל הצתות של בני דודינו שרק רצו שיהיה לנו קצת חם בלילות הקרים.
ג. אני מת עליך. מכל הדברים הדבר שהיה הכי חשוב לך זה לקחת איתך את הדרקון.... את פשוט מותק!!!!!
מאד עצוב. אנשים טובים שהלכו. אזור שלא יחזור לעצמו עוד הרבה זמן. כואב הלב
השבמחקמה אני אקח אם לא את הדרקון? גם ברגעי מצוקה צריך לדעת מה חשוב.
השבמחקנו די את סתם אומרת... אני כולי ורוד...
השבמחק