יום שלישי, 2 במרץ 2010

לכי לישון

קמתי היום ב6 בלילהבוקר. אני אמורה להיות עיפה אבל אני פשוט יודעת שאני לא אצליח להרדם עכשיו. מין תחושה כזאת. בכלל, כבר שבוע שאני מתעוררת בבוקר שעה לפני שצריך, מסתכלת על השעון וחוזרת לישון. בהתחלה זה היה נחמד כיף להתעורר ולגלות שיש עוד שעה לישון, אבל כזה התחיל לתחזור על עצמו זה נהיה מתסכל.


יותר מעצבן- הסיבה שבגללה קמתי מוקדם- כדי להגיע לעבודה מוקדם כדי לצאת מוקדם ללמוד. יופי היי, התחיל עוד סמסטר ואני עדיין לא יודעת איזה קורסים אני אקח. אז היום הלכתי לקורס אחד משותף לתואר ראשון ושני שרוב האנשים לוקחים אותו בתואר ראשון ואני איכשהו דילגתי עליו. העניין הוא שהקורס הזה הוא קדם לתחום שלם שאני חושבת להתחיל להתעניין בו, למקרה שאני אחליט בסוף על תואר בלי תזה ואז אני אצטרך לקחת המון קורסים, מה שמתחיל להשמע כמו רעיון טוב כי המון קורסים אומר להרחיב את הידע ולא להתמקד רק בתחום מסויים. בכלופן, הגעתי לקורס רק כדי לגלות שאני מוקפת בצעירים מסמסטרים די מוקדמים שעדיין רגילים שמאכילים אותם בכפית, מה שאכן נפוץ בקורסי מבוא דוגמת הקורס הזה. לא במובן של כמות עבודה, כמובן. העומס בקורס הזה לפי סיפורים ששמעתי הוא גבוהה והמבחן לא כיפי, אבל החומר עצמו נראה מאד פשוט ושטחי והמרצה לא מראה כוונות להפוך אותו למסובך (חוץ מאשר במבחן כמובן, אבל זה סיפור אחר). חבל שלא לקחתי את הקורס הזה בתואר ראשון, הייתי נהנית ממנו. כרגע ההגשה שלי היא שאני יכולה לפתוח ספר וללמוד אותו לבד בהרבה פחות השקעה מאשר להרשם לקורס (מה שלגמרי לא נכון לגבי קורסים מתקדמים יותר). אז החלטתי שזה מה שאני אעשה. מה שאומר שקמתי מוקדם לחינם אבל לפחות אני יודעת שבהמשך הסמסטר זה לא יחזור. אני מוותרת על קורס כי הוא נראה לי קל מדי, לאן התדרדרתי.


אחרי הקורס הזה היה אמור להיות קורס אחר בפקולטה אחרת שכנראה לא מאמינה בתקשורת בין פקולטית. מה שאומר שהמידע העדכני ביותר שהוצאתי מהאתר של הפקולטה שלי התברר כלא נכון. ולא סתם לא נכון, כבר כמה שבועות שהמידע על השינוי קיים, אבל מוסתר היטב מאחורי אינספור לינקים בתוך אתר קורס שנראה כאילו שנים לא נגעו בו בתחתית גרם מדרגות חשוך, מאחורי דלת נעולה שכתוב עליה "זהירות, נמר". אז הגעתי למקום הלא נכון וכמובן שלא היתה שם הרצאה וכך יצא שפיספסתי את ההרצאה הראשונה של הקורס. את ההרצאה השניה אני אפספס כי יש לי מועד ב' באותו זמן. יופי של התחלה לסמסטר. אני מקווה שהקורס הנוסף שאני רוצה לקחת יעבור בשלום.


לפחות במקום הרצאה הלכתי לחדר כושר. בזמן האחרון הרגשתי שאני קצת מתרופפת באימוני אירובי (ספינינג באופן עצמאי) אבל באימון הזה חזרתי לתת מעצמי והגעתי למצב שאני בקושי זזה אחרי האימון. מה שאמור היה לגרום לי עכשיו ליפול על המיטה ולהרדם. לא עובד.



חוץ מזה, כואב לי בשורש כף היד עוד פעם. הפעם זה לא עובר. מיום חמישי זה כואב, מתחילת השבוע אני עובדת עם העכבר ביד שמאל, מה שמאד מעצבן את ראש הצוות שלי שמתלונן על כך שעם העובדה שיש עוד מישהו שמאלי בצוות, לאט לאט כל העכברים נהים שמאלנים. אני לא יודעת מה לעשות עם זה. אם זה לא עובר עד סוף השבוע אני אנסה לפנות למישהו מקצועי.



דברים משתנים בעבודה. יש שינויים ארגוניים. אנשים שפעם הייתי איתם בצוות עכשיו אנחנו בתחומים נפרדים. לאט לאט הבוס מזיז אנשים בין משרדים ככה שהקשר עם קבוצות אחרות מתרופף. אני לא אוהבת את זה. אני מתרחקת מהאנשים שאיתם עבדתי כשרק עברתי למקום הזה ושאליהם נקשרתי. זה מצמצם את האנשים שאיתם יש לי אנטרקציות ביומיום. שמתי לב שרוב האנשים שכן נשארו סביבי יוצרים סביבה די מונוטונית. לא יודעת, פחות כיף.


3 תגובות:

  1. אני בשוק שוויתרת על קורס רק בגלל שחשבת שהוא יהיה קל מדי! מה גם שהוא יכול להיות חשוב להמשך דרכך.. משונה את. אולי החוסר בשינה משפיע על קבלת ההחלטות שלך.

    שינויים באופן כללי זה לא כיף, מקווה שהסביבה הארגונית החדשה תפסיק להיות מונוטונית ותהפוך מעניינת ככל שתתגבשו יותר, עם הזמן.

    בהצלחה במועד ב’

    השבמחק
  2. אני גם בשוק מעצמי. אבל מבחינת חשיבות אני יכולה ללמוד אותו באופן עצמאי בלי בעיה. אני באמת צריכה איזה לילה עם שינה טובה

    השבמחק
  3. זה ממש אינדיבידואלי, אבל אצלי לפחות כמה ימי מנוחה מהמחשב (או לפחות ערב+לילה בלי) ממש עוזרים לכאבים ביד.
    חוצמזה, יש כל מיני רצועות ועניינים שמחזיקים את היד בתנוחה מסויימת שפחות מכאיבה לפרק כף היד.

    השבמחק