כשזה לא היום שלך זה לא היום שלך

שלישי אחה"צ מבחן. ביליתי את כל הסופ"ש יום שני וחלק מראשון (בחלק השני התעצלתי) בללמוד למבחן הזה. שלישי בבוקר אני קמה ומדליקה מחשב ואין אינטרנט. זה קורה מדי פעם, אני מקבלת אינטרנט מבעלת הדירה כחלק מהחוזה, אבל הראוטר שלה דפוק. אז הפעם זה נמאס לי והתקשרתי אליה לבקש שתעשה משהו. היא אמרה שהיא לא בבית אבל אולי הבן שלה בבית ויוכל לבדוק. אז התקשרתי לבן שלה, פאדיחות לדבר עם הבן של בעלת הדירה, והוא אמר שהוא מכיר את הבעיה שמדי פעם הוא צריך לאפס את הראוטר אבל לא לא בבית ויגיע רק ב12:30 בערך. בסוף הוא הגיע ב 13:00 ככה שכל הבוקר לא היה לי אינטרנט. וכאב לי הראש. והשעון שלי בתיקון בחנות ואני לא יכולה לעשות מבחן בלי שעון, זה משגע אותי. אז הבאתי שעון אחר שיש לי. תחילת המבחן הנחתי את השעון על השולחן. 5 דקות לתוך המבחן פתאום אני שמה של שהוא לא זז. שעת המוות: שעת תחילת המבחן. בול.

כל המבחן הסתכלתי אחורה לשעון שתלוי מעל הדלת. 5 שנים המבחנים של אותו מרצה באותה מתכונת: 3 שאלות גדולות ב-3 נושאים מתוך הקורס, מתחילות פשוט ומעמיקות. אני פותרת שאלה ראשונה, חצי שעה, יופי, מצבי טוב. שאלה שניה, 15 דקות, משהו חשוד. אני מסתכלת על הניקוד של השאלה- 15 נקודות, לא חלוקה הגיונית. אני מדפדפת קדימה- 5(!) שאלות. שנים אותו מבנה של בחינה, ודווקא עכשיו הוא החליט לשנות אותו. 5 שאלות קצרות, כל אחת על נושא אחר, עד שאני נכנסת לשאלה היא נגמרת. וחלוקת הזמן כבר בעייתית, אני לא יודעת מתי לעזוב שאלה ולעבור הלאה. לא סיימתי את המבחן. אני מקווה שגם אנשים אחרים לא סיימו, ככה אולי המרצה יהיה נדיב בבדיקה. ודווקא מועד א' היה קל. באסה שלא ניגשתי אליו. הקטע הכי מעצבן זה כמות הזמן העצומה שביזבזתי להתכונן למבחן הזה. חבל.

בשני בערב היתי בחתונה של ראש הצוות שלי. היתה חתונה יפה, אולם קטן, לא הרבה אנשים, בלי הרבה קיטש. היו 2 כנריות וצ'לנית. לדעתי צ'לו זה אחד הכלים היותר סקסיים שיש. הן נתנו הופעה מצויינת. נתן קלאסה לכל האירוע. מסתבר שאחד האנשים שעובד איתי יודע לרקוד ממש טוב. עברו שנים מאז הפעם האחרונה שרקדתי עם מישהו באמת, שכחתי איך זה. הוא ממש סובב אותי על הרחבה עד שכמעט נפלתי מרוב סחרחורת. ממש נהניתי. הגעתי למסקנה שאני יותר נהנית בחתונות של אנשים שחשובים לי. כשדיברתי עם ידיד טוב שלי אחרי שהוא התחתן הבנתי כמה זה חשוב לחתןכלה שהאורחים ירקדו ויהנו. בגלל זה היה חשוב לי להנות. זה ממש לא היה קשה.

אחרי 3 ימים שלא באתי לעבודה לקח לי חצי יום רק לעבור על כל המיילים שצטברו ולהגיב עליהם. יצא שנשארתי בעבודה עד 7:30 בערב. כשעמדתי לצאת היה במסדרון שלי רק עתודאי אחד שרצה לתפוס איתי טרמפ הביתה. אז כשבאתי לקרוא לו הוא הציע שננצל את העובדה שהמסדרון ריק למשחק מיני גולף. יש לו ערכה מגניבה כזו של מחבט ושני כדורים. הבעיה עם המסדרון שאני עובדת בו הוא שהרצפה ממש עקומה. זה לא תירוץ, היא באמת עקומה. נותנים מכה לכדור, הוא מתגלגל לקצה המסדרון, עושה סיבוב, חוזר חזרה, הולך הצידה, עוד סיבוב קטן, כמה פניות קטנות, מתלבט עוד שניה ורק אז עוצר במקום. עושה את המשחק ממש מעניין. החלטנו שאנחנו צריכים יום אחד להשאר עד ממש מאוחר שבאמת כולם כבר ילכו הביתה ואז לעשות משחק שמגיע מצד אחד של הבניין לצד השני דרך כמה מסדרונות בשיפועים לא ממש הגיוניים. צפו לעדכונים בנושא.

איזה כיף זה ששבוע העבודה מתחיל ביום רביעי, לא מספיקים להתעיף והוא כבר נגמר.  

ועוד סמסטר התחיל. לסטונדטים שבינינו, שיהיה סמסטר מוצלח ולאלה שבדיוק סימו ללמוד, המון בהלצלחה בחיים האמיתיים.

לילה טוב והמשך שבוע טוב