שמתי לב שהכותרת הזו נהיתה אופנתית ואני בחורה נגררת אז החלטתי גם.
עוד סמסטר עבר. עכשיו המבחנים. אני לא אוהבת את השלב הזה בסמסטר. היה מעניין, למדתי דברים חדשים, אבל עכשיו זה הזמן לשנן וללמוד טריקים למבחן. לא אוהבת את זה.
כשסיימתי את את התואר הראשון היתה לי עבודה אחרת שחשבתי שאני אוהבת. התחלתי לעבוד לפני סוף הלימודים במשרת סטודנט והמשכתי למשרה מלאה. היה מעניין אבל היה חסר לי משהו. חשבתי שזה הלימודים אז החלטתי על תואר שני. רק שהכיוון שאליו רציתי לקחת את התואר הוא לא התחום בו עבדתי אז לאחר הרבה התלבטויות עברתי לעבוד במקום אחר בתחום יותר קרוב למה שרציתי ללמוד ואז הבנתי מה היתה הבעיה במקום הקודם. זה לא באמת עניין אותי. זאת אומרת זו היתה עבודה מאתגרת אבל מונוטונית. בלי גיוון ובלי דברים חדשים שמאלצים אותי ללכת לספרים ולשאול אנשים וללמוד דברים חדשים על בסיס קבוע. ובעבודה החדשה יש לי את כל זה. פתאום נהיה לי מעניין לבוא לעבודה. נתקלתי בבעיות מעניינות שהמשכתי לחשוב עליהם גם מחוץ לשעות העבודה והיו ימים שאפילו רציתי לקום בבוקר, שזה אחד הדברים השנואים עלי ביותר ביום.
ועם כל זה גם התחלתי ללמוד תואר שני. אז עכשיו אני עמוסה מאד ולא יודעת אם העבודה מפריעה לי ללימודים או הלימודים לעבודה.
לסיכום אפשר להגיד שבמישור המקצועי אני מסודרת.
עכשיו אני רק צריכה לגלות איך לעזאזל משיגים חיי חברה והחיים שלי יהיו יפים.
כתיבת קטע זה נקטעה באמצע עקב פלישה של מפלצת ענקית שנכנסה דרך החלון ומייד התחילה לתקוף את המנורה. אני לא יודעת מה עשה יותר רעש, הזמזום שלה או ההתנגשויות במנורה. נשמע כאילו משהו מתנפץ שוב ושוב. נאלצתי לכבות את כל האורות ולהכווין את המפלצת באדיבות החוצה.
אני לא מבינה חרקים, אם הם כל כך אוהבים אור, למה הם ערים בלילה? הרי משהו שמאיר בלילה חייב להיות אש או נורה נגד יתושים, בכל מקרה זה לא בריא להם.
קטע הזוי על עפרונות: לפני כמה ימים נעלם לי העיפרון מהמשרד. זה מאד הפריע לי. יש לי עוד עיפרון אבל הוא סגול והרגיל שאני משתמשת בו ונעלם הוא שחור. הסגול פשוט הרגיש לא נכון. כל כך לא נכון שהלכתי למזכירה וביקשתי ממנה עפרון חדש. היא נתנה לי אחד שמן מוזר אבל לפחות הוא לא סגול. היום כשהזזתי את התיק גיליתי את העיפרון השחור מתחת לערמת נירות. אני מרגישה שלמה שוב.
מישהו פעם אמר לי שהעיפרון הוא המחשבה שלו. הוא לא יכול לחשוב בלי העיפרון ביד. מאז שהוא אמר את זה הבנתי שגם אני כזאת. גם אם אני לא כותבת אני צריכה משהו ביד. זה בעיה כי אני מחזיקה את העיפרון בזמן שאני חושבת ואז אני ממשיכה להחזיק אותו בזמן שאני עובדת עם העכבר של המחשב. כתוצאה מכך אני לא מחזיקה את העכבר נכון ובסוף היום כואב לי בשורש כף היד. הכאב הזה נקרא עכבריסוס, זו בעיה נפוצה בקרב מהנדסים.
כנסוו בבבבבבבבבבבקשה לקישור הזה
השבמחק<a href=http://www.pikesef.net/?id=19672http://www.pikesef.net/?id=19672<br />:)
אם אתם מהנדסים תהנדסו עכבר שלא עושה כאבים
השבמחקאי אפשר, זה נגד ההסכם עודפים שיש לנו עם אגודת הפזיוטרפים
השבמחקכשאני נרדם בשיעורים אני שם את הראש על המשענת סטודנט ושם עט ביד ...
השבמחקכדיי שיראה כאילו אני כותב.
תכל’ס זה לא עובד על אף אחד, אבל ככה יש למרצים תירוץ לא להתייחס אליי.
פיקולו.
כאבים בשורש כף היד היא בעיה נפוצה אצל עורכי דין שעובדים הרבה, שגולשים הרבה, ושכותבים בלוגים.
השבמחקמן הסתם לא רק של מהנדסים.
תראי שאלה מס’ 16 בלינק הזה.
השבמחקלקפוץ מהמיטה בבוקר כי יש לך משהו מעניין לעבוד עליו זה נפלא. זה קורה לי לעתים רחוקות מדי, ורק כשיש לי באמת משהו מעניין לעבוד עליו פתאום במחקר.
השבמחקאם תגלי איך משיגים חיי חברה, תעדכני אותי.
מעניין אם השיטה הזו תעבוד על הבוס שלי
השבמחקאני תמיד טענתי שאנשים שעובדים כל היום במשרד צריכים לקבל תוספת סיכון
השבמחקgreat minds think alike
השבמחקרוצה לצאת לחפש ביחד?
השבמחקזה נכון.
השבמחקבעיות גב, בעיות בכלי הדם, בעיות בבירכיים, בעיניים, ובשורש כף יד הן בעיות נפוצות אצל עובדים משרדיים. אבל משום מה יש סטיגמה מסביבנו שאנחנו מפונקים כי אנחנו עובדים כל הזמן במשרד הממוזג, אבל להגיד את האמת, אני לא מרגיש מפונק בכלל.
הצעה מעניינת. אם את קוראת ללצאת לפאב חיי חברה, אז אנחנו יכולים לארגן משהו.
השבמחקאם זה יותר מסובך מזה, אז זה יותר מסובך (לפי ההגדרה)..
אתה צודק, בכלל לא חשבתי על המזגן. זה בכלל סיכון. אני מצוננת באופן קבוע בגלל הריבים על הטמפרטורה.
השבמחקמה?! אם כבר אני מצליחה ואשכרה לומדת למבחן, השלב הכי כייף זה שלב הטריקים..
השבמחקאה.. וכל החרקים ערים בלילה כדי לבוא אלינו בשעות הכי מאוחרות, אלו שאנחנו הכי רגועים בהן ולהפחיד אותנו כדי להרוס לנו את המשך הלילה
ידעתי. זו קונספירציה. כל הכבוד שעלית עליהם.
השבמחק