יום שלישי, 7 ביולי 2009

תשובות לשאלון השבועי - כי היה אחד מעניין הפעם

באיזה צד של הכוס את שותה את המשקה שלך?
הצד שלא שבור. לצערי אין הרבה כאלו.

באיזה יד את מחזיקה את המזלג?
תלוי אם אני רוצה לאכול או לדקור מישהו

באיזה אצבע את מגרדת באוזן?
עם העיפרון שאני לא משתמשת בו לכתיבה. לפעמים אני מתבלבלת בינו לבין זה שאני לועסת. לא כיף.

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת קמה בבוקר?
מקללת את השעון המעורר תוך כדי שאני מרביצה לו באלימות כדי שיפסיק לצלצל. אולי בגלל זה הוא התחיל להיות נודניק במיוחד בזמן האחרון. הוא מצלצל כשלא צריך ולא מצלצל כשכן צריך.

איך את מחזיקה את הספר כשאת קוראת בשכיבה? ובישיבה?
עם הידיים. אני מניחה שאפשר להחזיק אותו עם הרגליים אבל איכשהו זה לא נראה לי נוח. כנראה שצריך גמישות מיוחדת בשביל זה. אולי אחרי שאני אצליח להגיע למשקל מטרה שלי אני אתחיל לעבוד על הגמישות.

מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת נכנסת הביתה?
זורקת את המפתחות איפשהו, הולכת לשירותים, שותה מיים ואז מחפשת את המפתחות.

האם את נועלת קודם את נעל ימין או קודם את נעל שמאל?
זאת שיותר קרובה אלי.

האם את מלבישה גרב ונעל ואז עוד גרב ונעל או 2 גרביים ואז 2 נעליים?
אם להודות על האמת אני לא זוכרת. אני נועלת סנדלים רוב הזמן וכשאני נועלת נעליים אני לא מתרכזת בסדר הפעולות.

מה את עושה כשאת הולכת ברחוב וממש ממש משעמם לך?
מנהלת שיחות עם עצמי. אני מאד משעשעת את עצמי לפעמים.

תני דוגמא לחפץ בבית שלך שבחיים לא התעמקת בו. הסבירי.
כלי מוארך ושקוף שאספתי כשעבדתי במפעל כלי פלסטיק. אף פעם לא ניסיתי להבין מה המטרה האמיתית שלו. פשוט שמתי בו פסטה והנחתי אותו ליד החלון. זה נראה לי נותן אשליה של בית. כאילו יש אוכל במקום הזה.

האם כדי לכתוב את צריכה להתרכז בנקודה משעממת או להתבונן מסביב ולקבל מוזה?
אני צריכה הסחות. כשאני כותבת הטלוויזיה כמעט תמיד דולקת ברקע. ואם לא טלוויזיה אז מוזיקה. או משחק פריסל פתוח. אני חושבת שיש לי הפרעת ריכוז הפוכה.

האם כשאת הולכת את מסתכלת למטה או קדימה?
קדימה. אלא אם אני ממש מהורהרת (אם השיחה עם עצמי מאד מעניינת). אז המבט נוטה לצדדים.

כשאת חייבת לספר למישהו משהו, למי תחייגי ראשונה?
אין לי למי לספר, אז בד"כ האדם שראשון שאני רואה.

האם את קודם מפהקת ואז נמתחת או קודם נמתחת ואז מפהקת?
בו זמנית. אני multy tasking.

תני דוגמא להרגל שעם השנים את מבצעת ביתר מקצועיות.
גילוף גירים. יש לי כמה דברים ממש מושקעים. אם יום אחד אני אזכור להביא מצלמה דיגיטלית אולי אני אצלם אותם ואעלה תמונות.

9 תגובות:

  1. כי זה מועד ב’, ומאחר ואין לך עוד הזדמנות אני חייב להיות נדיב איתך.
    מגיע לך 100, לא בגלל התשובות אלא בגלל שזה מועד ב’ .

    השבמחק
  2. איפה למדת שפגשת כזאת התחשבות?

    השבמחק
  3. למדתי באונ’ חיפה.
    אבל אני לא הייתי זקוק להתחשבות כזאת.

    השבמחק
  4. כיף לקרוא.

    האמת שחסר לי האומץ למלא שאלון, לפעמים זה נראה לי בלתי בוגר וילדותי כזה.
    אבל אחרי שקראתי זה עשה לי חשק לאזור אומץ.

    השבמחק
  5. זה היופי בלכתוב במקום שאף אחד לא מכיר אותי. אפשר להיות ילדותית כמה שבא לי. סתם דרך נחמדה להעביר את הזמן כשאין לי משהחו אחר לכתוב.

    השבמחק
  6. את לא אוכלת ודוקרת עם אותה יד?

    השבמחק
  7. לא, זה לא מנומס. אתה דוקר את הבנאדם, תן לו כבוד ואל תאכל באותה יד

    השבמחק