יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

מזמן לא כתבתי על מה שקורה

אז מה קורה?


 


לייבור דיי. הגרסה האמריקאית לאחד במאי, שמתרחש ביום שני הראשון של ספטמבר ומתבטא בסוף שבוע ארוך שרוב האמריקאים לא באמת יודעים מה הוא אומר ומבצעים בחנויות עודפים. עד שהתחלתי לעבוד כל הימים האלה של סופשבוע ארוך בשבילי היו סתם עוד ימים שבדיעבד גיליתי עליהם, האחד הלך לעבודה וטען שבאוניברסיטה עובדים גם בימים האלה. עכשיו הוא כבר לא יכול להסתיר את הימים האלה, יש לי חופש וגם הוא יקח חופש. זוג החברים עם ילדים מהצפון הזמין אותנו להצטרף לטיול פלוס מלון בפיסת הטבע היחידה בערך באילינוי. זה לא שאי אפשר לעשות את כל השמורה הזו וזו שלידה ביום אחד כולל נסיעה הלוך ושוב, אבל אם כבר סופשבוע ארוך נצא קצת. לא טיילנו ביחד הרבה אבל נפגשנו לאכול ובמלון והיה נחמד. המקום עצמו הוא שמורת טבע די גדולה אבל לא יותר מדי מגוונת, שני מפלים די מאכזבים בגודלם בהתחשב בכמות המשקעים שיש פה, כנראה שבחורף כשהם קופאים הם יותר יפים. ביום השני היינו בשמורה הקטנה שליד, מסלול נחמד בתוך מים ודרך כמה מפלונים קטנים, סה"כ סבבה.


 


סבב ראשון של IVF, היה חודש מלא מחטים, בהתחלה זריקה אחת ביום בבטן, אחר כך 3 זריקות ביום בבטן ולקינוח 5 ימים של זריקה באגן עם מזרק ממש גדול. הגוף כמובן התחרפן לגמרי ולא היה לי כוח לזוז. מספרים: שאבו 20 ביציות (לא פלא שהבטן שלי הרגישה שהיא עומדת להתפוצץ), 12 מתוכן לא היו בשלות, 8 הופרו (לפחות הזרע שלו יודע את העבודה), ביום החמישי, יום ההחזרה, עובר אחד היה מוכן להחזרה. יום למחרת עוד אחד היה מוכן להקפאה. זהו, מכל התהליך המטורף הזה 2 עוברים הצליחו להגיע להתפתח, אחד נכשל בקליטה חזרה, עכשיו נשאר לקוות שהשני יצליח. עם כזו סטטיסטיקה איזה סיכוי בכלל היה לי להצליח להכנס להריון לבד. 


 


בעבודה יש רגעים של סיפוק ורגעים של תסכול. ברגעים מהסוג השני אני פשוט בוהה בהודעת השגיאה של הקומפיילר ושואלת אותו מה לעזאזל אתה רוצה ממני?? אני בכלל לא אשת תוכנה, איך אני אמורה לדעת למה חסר לך לינק לקובץ, הנה הקובץ, תתקשר אליו! באיזה שלב קוד של מישהו אחר ניסה להעתיק קובץ שנקרא cuda_static.dll. מי שמבין משהו בטח מייד יבחין בחוסר ההגיון שבשם הקובץ, אבל לי לקח חצי יום להבין שלא חסר לי קובץ, הבעיה היא בקבצי הmake שזה קובץ שמכיל סוג של כישוף אפל. רגע של חצי סיפוק היה היום בבוקר אחרי שכבר שבוע אני מנסה להריץ קוד מסויים על פלטפורמה מרוחקת ומנסה לנחש איזה מילת קסם אני צריכה להגיד כדי שיצליח, כשראש הצוות סופסוף הסכים בעצמו להסתכל על הלוגים ומצא את הבעיה שמסתבר שהיא בכלל בעיה די רצינית בכל הצורה שבה הקוד מקושר ואם אני לא הייתי נתקלת בבעיה הזו עכשיו היא היתה עולה במועד מסירה. אמנם נכשלתי במשימה אבל לפחות לא הסתבר בסוף שזה היה משהו פשוט שלא הצלחתי אלא שבאמת לא היה לי יותר מדי סיכוי שם. 


הגעתי למסקנה שיש יתרון בעובדה שאני יודעת מראש שאני לא אשאר במקום הזה לאורך זמן והוא שאני לא מפחדת להכשל. אני לא בונה לי פה קריירה ומנסה להתקדם, אני מעבירה את הזמן. אמנם באיזה שהוא מקום פינטזתי על להקים את הסניף הישראלי של החברה, אבל זה לא באמת שאני רוצה להיות מנהלת סניף, אני מעדיפה להתעסק עם הנדסה ולא עם אנשים. 


 


קנינו לי אופניים במקום אלה שמתו שנה שעברה. הבחורה שמכרה אותם נראית רצינית והם באו עם הרבה ציוד נלווה, אני מקווה שהם יחזיקו מעמד. בסוף השבוע האחד גרר אותי לנסוע באופניים עד למוזיאום קמפוס, שזה 5 מייל (8 ק"מ) לכל כיוון. חזרתי ולא הייתי מסוגלת לזוז יותר. אבל לפחות הדרך היתה ממש יפה וגם גילינו נקודת תצפית על העיר ככה שהיה שווה. 







 

32 תגובות:

  1. מדהים כמה הציפייה שלך ממקום העבודה משפיעה על איך שאת מקבלת אי-הצלחה בעבודה.
    התחדשי על האופניים! את עוד תגלי ש-5 מייל זה בקטנה ותצחקי על מספרים כאלה ;)

    השבמחק
  2. וואה וואה וואה...
    אני מה זה מקווה שהשנה הקרובה תשתפר משמעותית.
    איך אומרים? מפה אפשר רק לעלות..
    בכל זאת, מצאת עבודה. גם אם לא משרת חלומותייך. יש שגרה וזה כל כך עוזר לשמור על סדר יום. משהו לקום בשבילו בבוקר.
    יש לך אופניים :) שזה ממש כיף!
    לא יודע נו, נסי להסתכל על השנה שהייתה. היו גם כמה נקודות אור.. 

    וכמובן, איך אפשר בלי. קבלי חיבוק חם חם 

    השבמחק
  3. בהחלט עברה עלייך שנה לא קלה בלשון המעטה
    (כך כך שונה לי מלפני שעזבתם את הארץ לעכשיו כאילו שמים וארץ מפרידים בינך היום לבינך אז)

    מקווה שהשנה החדשה תביא איתה דברים חיוביים יותר ובשורות טובות

    שולחת חיבוק

    השבמחק
  4. לפחות יש עבודה וסיבה לקום בבוקר. אם לא היתה עבודה בטח היינו חוזרים עכשיו לארץ, אז באמת לפחות זה.
    אולי אני אנסה להסתכל על הגברים החיוביים, אחרי שההורים של האחד יעזבו ויהיה פה מספיק מקום לחשוב 

    השבמחק
  5. כן, המצב עכשיו לעומת המצב לפני שנה, אני לא אוהבת את עצמי עכשיו.  נקווה שהשנה החדשה תביא איתה דברים טובים

    השבמחק
  6. כן, שנה לא פשוטה ובהרבה מובנים קשה, אבל אני שמחה שמצאת אותך אז יש גם דברים חיוביים.
    אני באמת מקווה שהשנה החדשה תביא איתה דברים וחדשות טובות ואת מה שהיה תשכיח ותרפא.
    בכל מקרה מחזקת ומחבקת 

    השבמחק
  7. באמת מקווה ששנה הבאה אני אספור שוב את החיובי ולא את השלילי
    שנה טובה לכולנו בתפוצות ובארץ :)

    השבמחק
  8. כשאין כבר לאן לרדת חייבים לעלות :)

    השבמחק
  9. חלומות...
    רגע, אבל למה את כל כך צריכה את הנעליים האלו? את הרי בחלום, מה החשיבות של הנעליים?
    למה העדפת ליפול 2 קומות ולא להמשיך בלי סנדלים?

    השבמחק
  10. בדרך כלל אני לא צריכה נעליים אבל הפעם הלכתי לאיזה הר, שטח חולי לא מעובד, אי אפשר ללכת שם יחפה. 

    השבמחק
  11. הממ מעניין, כי בכל זאת בחרת ללכת להר שאליו אי אפשר ללכת יחפים ובחרת לשלוט בחלום ולגרום לעצמך להאמין שאת עם סנדלים במקום לשנות מיקום למשל ולבחור שלא ללכת למקום שבו חייבים נעליים כי אין לך ועד כדי כך זה היה בעייתי ללכת בלי נעליים שבחרת ליפול מקומה שנייה אפילו... 
    מעניין מה הנעליים מייצגות בשבילך או אולי ההר בכלל שאליו אי אפשר ללכת יחפים ולך אין נעליים...

    השבמחק
  12. אתחיל מוואו על התמונה - באמת שווה להגיע לנקודת התצפית הזאת, וכמו שכתב/ה תפוח אדמה - עוד כמה נסיעות כאלה תראי שחמישה מייל קטן עלייך. 
    תהליך ה-IVF נשמע כואב מתיש ובעיקר מתסכל. שולחת לך הרבה אנרגיות טובות לעבור אותו בשלום. 
    שמחה על ההתייחסות שלך לעבודה - זה סוג של הפוך על הפוך לדעתי, בגלל שלא ממש אכפת לך נראה לי שיילך לך ממש טוב. זה מבאס אבל כשנורא לחוצים להצליח ולהתקדם הרבה פעמים זה דווקא מכשיל אותנו.
    וטוב שנסעתי לסופשבוע - הבנתי שרק מהפקקים בלייבור דיי אפשר להתחרפן לגמרי!

    השבמחק
  13. בהחלט שנה לא פשוטה עברת וקשה לזהות את מי שהיית עד לפני שנה ואת מי שאת מרגישה שאת היום - אבל הנה כבר עברה שנה, ואת עובדת ובתהליך IVF ויש קצת חברים.... וכמובן שיש עוד המון דברים לא פתורים - בעיקר ביחסים עם האחד - אבל יש על מה לעבוד ויש למה לקוות ומקווה שהשנה הקרובה תהיה טובה יותר, מהנה יותר, מספקת יותר...ולפחות לא יותר גרועה מהקודמת. אני ממש שמחה שהתחלת טיפול, למרות הסקפטיות, ומקווה שגם זה יאיר לך זוויות חדשות על החיים ועל עצמך. שנה טובה ג’וסט יקרה שולחת חיבוק גדול

    השבמחק
  14. באמת בגרוש אבל נראה לי שבאמת התחושה היא שאת נאלצת לצאת לדרך בלי שיש לך את הציוד המתאים. כמו שנסעת לארה"ב בלי שיש לך את התנאים שאת זקוקה להם - להרגשתך - להרגיש שם טוב. את מנסה כל מיני דברים - כמו למצוא חברות, לעבוד, למצוא תחביבים - כמו בחלום לגרום לכך שיש לך דווקא סנדלים למרות שאין לך. 
    גם במקלחת אי אפשר לסגור את הדלת ואנשים נכנסים לך - והפתרון הוא להתקלח אצל אמא. אין לך באמת את התנאים הבסיסיים הנדרשים, להרגשתך. זו כנראה לא רק תחושה של חוסר שליטה, זו תחושה של חוסר אונים מסוג שהוא.....
    וגם כשאת לא מוצאת היכן את גרה - כי את לא מרגישה שיש לך בית. את גרה איפשהו אבל זה לא הבית.....
    ממש אבל ממש בגרוש. 
    מחבקת אותך מרחוק ג’אסט יקרה......

    השבמחק
  15. הייתי צריכה ללכת להר כי היה שם טקס יום כיפור (בקיבוץ שני באה ממנו עורכים את טקס יום הזיכרון באנדרטה שנמצאת על גבעה בסביבה, בחלום זה הפך להיות טקס יום כיפור) יום כיפור זה משהו חיצוני לחלום אז לא יכלתי להזיז אותו.
    הקטע של ליפול מקומה שניה לא דרמתי, בכמה חלומות בעבר בחרתי לקפוץ מהחלון סתם כי זה חלום אז אני יכולה לקפוץ. פה אני חושבת שהקפיצה היא פשוט דרך בטוחה להתעורר. 

    השבמחק
  16. רוב האלמנטים בחלום הם דברים שנכנסים מהמציאות, חלקים מהימים האחרונים שעוברים עיבוד מחדש, אז אני לא מייחסת להם חשיבות. מה שמעניין אותי זה המוטיב החוזר וזה הנעליים שאני כל הזמן שוכחת איפה השארתי. בדרך כלל הן לא חסרות לי אבל הפעם ממש הייתיצריכה אותן וזה גם היה משהו שאני אמורה להיות מסוגלת לשלוט עליו.

    השבמחק
  17. נעליים - חסר לך דבר מאד מאד בסיסי בהתנהלות היומיומית שלך. את מנסה לשכנע את עצמך שהכל בסדר (לדמיין סנדלים) אבל לא מצליחה. הם לא שם. 
    כשאת מחפשת את הבית שלך - זה מוטיב אפילו יותר חזק שמסמן תחושת שייכות. את זקוקה להרגיש שייכת. התחושה חסרה לך ואת מחפשת אותה.
    יכול להיות שזה זמן טוב לבדוק את האפשרות לחזור לארץ?

    השבמחק
  18. אני מסכימה עם הסימן של השייכות, הקטע הוא שהחלומות שאני מחפשת את הבית היו לי הרבה לפני שעברנו לכאן, אפילו כשעוד הייתי לבד. 
    הנעלים הן כנראה משהו שהשארתי מאחורי בארץ, אולי המשפחה.
    מה שמפחיד אותי באפשרות של לחזור לארץ זה האופציה שאני אגלה שבעצם הדברים נשארו אותו דבר ואני אשאר רק עם התחושה של הכישלון. 

    השבמחק
  19. אני דווקא חושבת שאפשר לקשור את הנעליים עם הקיבוץ וההליכה היחפה המקובלת שם, לעומת תחושת חוסר שייכות למקום שבו כולם הולכים עם נעליים.

    השבמחק
  20. הממ, לא חשבתי על זה. מעניין 

    השבמחק
  21.  הכי מערער את הקרקע כשמשהו שהוא הכי מובן לך מאליו הופך לעוד משתנה. שולחת לך חיבוק טרנס אטלנטי 

    השבמחק
  22. היי, הפסיכו רק העלתה פרשנות שלה... את לא חייבת להסכים עם זה. תכלס היא עדיין לא מכירה אותך, זה התחלה של קשר. ייקח זמן עד שתומכי עליה שהיא מבינה מי את. ייקח זמן עד שהיא תאסוף את כל החלקים לכדי תמונה. את יכולה גם להגיד בסשן הבא שלכן את מה שאת מרגישה אפילו כדאי. זכותך לכעוס ולא להסכים. יש אנשים שבמגורים לחוד מההורים השפיעו עליהם ועיצבו אותם. יכול להיות שבזה שאת תמיד ידעת שהם יבואו אם תצטרכי אז עליך זה פחות השפיע. איך זה לעשות טיפול בוידיאו? מעניין הסוגיה הזו. למה בחרת דווקא בזה? לא עדיף היה לחפש פסיכולוג שיודע עברית באזורך? או שזה קשה?

    השבמחק
  23. אני מניחה שאני צריכה לתת לה זמן. הבעיה איתי שאני די חסרת סבלנות לגבי אנשים שמסיקים מסקנות לגבי, אבל אני באמת צריכה לתת לה צ’אנס אם אני רוצה לקבל עזרה. 
    אין לי מושג איך לחפש פסיכולוג שיודע עברית באזורי חוץ מאשר לשאול בקבוצת נשים בשיקגו בפייסבוק, דבר שלא ממש מתחשק לי. 

    השבמחק
  24. היי, כמובן שלא דרך הפייסבוק. מצאתי לך קישור של פסיכולוגים ישראלים בשיקגו. כמובן שזה לא אותו הדבר כמו לפנות למשהו, שאת מכירה או שמשהו אחר מכיר ויכול להמליץ לך. הכול בחיים זה עניין של הימור. כמובן שאת יכולה לשאול היכן למד ושנות ניסיון. בסופו של דבר זה מסתכם בהרגשה. בכל מקרה עם כל פסיכולוג זה תהליך ליצור קשר. אני פשוט חושבת שהמודל הזה של אינטרנט לא מתאים לכל אחד. זה מוזר כי זה שובר את הסטינג. שאין לכן חדר. 
    <a href=https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?</div>
    city=Chicago&spec=407 מה שתחליטי הכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך. 

    השבמחק
  25. הקישור הראשון לא עבד לי. 

    אז אני מצרפת שוב את שניהם מובילים לדפים אחרים:

    <a href=https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?sid=1476907310.8273_24564&city=Chicago&county=Cook&state=IL&spec=407&rec_next=1https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?sid=1476907310.8273_24564&city=Chicago&county=Cook&state=IL&spec=407&rec_next=1</div>

    <a href=https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?city=Chicago&spec=346https://therapists.psychologytoday.com/rms/prof_results.php?city=Chicago&spec=346</div>

    השבמחק
  26. זה באמת עלול לעצבן כשהפסיכולוגית נתפסת למשהו שאמרת ובונה מזה תיאוריות על סמך מקרים אחרים שהיא מכירה או שמעה עליהם, כמאמנת אני בטוח טועה ככה לפעמים, וזה בסדר גמור לומר לה שהיא לגמרי לא בכיוון ושאת כועסת עליה - משיחה כזאת של "עוררת בי כעס בקפיצה שלך למסקנות קלישאתיות" את עשויה להרוויח מפגש טיפולי משובח ומפתיע.
    ללא ספק משכו לך את השטיח מתחת לרגלייך - הקבוע הידוע והמיטיב שתמיד היה בחייך - אמא שלך, האהבה ללא תנאי שלה, התמיכה הלא מתפשרת שלה - חולה וצריכה לטפל בעצמה ולא מסוגלת לטפל בך כרגע. זקוקה לעזרה ולא מסוגלת לבוא לעזרתך. זו מכה אמיתית, שבטוח משפיעה על הדרך בה את מגיבה לכל דבר שקורה לך - מול העולם, מול הגוף שלך, מול האחד. העובדה שהגעת לידיעה ולהבנה של העובדה הזאת היא כבר, לדעתי, פריצת דרך. אני הייתי ממשיכה את הטיפול בכיוון הזה....

    השבמחק