יום רביעי, 6 בפברואר 2013

על ארגזים במעון החדש

אז זהו, זה קרה. נחתנו. בשלום? עדיין מוקדם לקבוע. בינתיים הכל טוב (מה אמר הקופץ ללא מצנח כששאלו אותו באמצע הדרך מה המצב).


אתמול כבר הייתי על קוצים כל היום. החזאים לא שיתפו פעולה למרות שהודעתי להם על המעבר שבועיים מראש והתקעשו על גשם דווקא היום. רבתי קצת עם נציג של הוט אחרי שחברה שלו הציעה לי עסקת טלפון שמתברר שלא קיימת. הייתי מוכנה לעזוב אותם סופית אם האינטרנט של בזק לא היה מחייב לקחת איתו גם קו טלפון בעלות מוגזמת. בערב בכלל נכנסתי ללחץ כשניסינו להוציא את המכונת כביסה. התכנון המקורי היה להוציא הכל מהמקלחת וברגע האמת לסגור שם את לאסי עד לסיום הבלאגן. הבעיה שלברז של המכונה נשבר החלק סוגר אותו ככה שברגע שניסיתי לנתק אותה כל המים זרמו החוצה בעצמה. למרבה המזל מר בחור הוא בעל תושיה והצליח לסגור את הברז עם פלייר. הבעיה שהברז החליט לא לשתף פעולה ולטפטף בצורה כזו שדלי לא מצליח לטפוס את כל הטיפות. אם הייתי נותנת לו להמשיך לטפטף הוא היה ממלא את הדלי ואת המקלחת ולא היה לי איפה לסגור את לאסי (אופציה ב של לסגור אותה במרפסת נפסלה עקב עקשנותם של החזאים). בסוף אילתרתי מרזב מסמרטוטים שניתב את המיים לפתח הניקוז אבל הדאגה ביחד עם הלחץ הקיים גם ככה גרמו לי להיות עוד יותר לחוצה.


אפילו להסיח את דעתי בדרך הקלאסית ע"י קריאה לא יכלתי כי כל הספרים ארוזים. אז פשוט נכנסתי למיטה וספרתי עד 100. כמה פעמים, ברובן הצלחתי להגיע עד 60 בערך כשב40 התחלתי להלחץ שוב. בסוף זה עבד, כשלאסי טיפסה עלי והגעתי עד 120 בערך הצלחתי להרדם. במהלך הלילה התעוררתי מספר פעמים, בחלקן מסיוטים וחלקן מדאגה. גם הלכתי לבדוק מה מצב המזרבים המאולתרים במקלחת.


בסופו של דבר הגיע הבוקר וכחצי שעה אחרי שהתעוררתי גם צלצל השעון המעורר. קמתי, התארגנתי, ארזתי וסגרתי את אחרוני הארגזים, נחסתי ללחץ שמא לא הדבקתי טוב את הארגזים והם יפתחו בדרך אז הוספתי לכולם עוד נייר דבק מכל הכיוונים, גיליתי שהטלפון שלי מת במהלך הלילה אז הוצאתי את המחשב כדי להטעין אותו (חכם חכם אבל יודע למות בדיוק ברגע הלא נכון). המובילים שאמרו שיגיעו בין 8 ל-8.30 הגיעו בחמישה ל-8, בדיוק כשמר בחור ואבא שלי שבא לעזור הגיעו. איזה מזל. החתולה התחבאה מאחרי הארגזים אבל הצלחתי להוציא אותה ולסגור במקלחת שנשארה יבשה במהלך הלילה תודות למרזב המאולתר. כעבור כחצי שעה נפסקו היללות קורעות הלב עם יללה קטנה מדי פעם רק כדי להזכיר לנו שהיא עדיין מסכנה.


המובילים התבררו כבחירה טובה. עשו עבודה מצויינת. עבדו ביעילות, בזהירות ובמקצועיות בלי שום תלונה. שמעתי הרבה סיפורי זוועות על מובילים אבל אלה היו פשוט מצויינים. אם מישהו עובר דירה בקרוב או סתם צריך לסחוב משהו, השם זה הובלות סטולרמן.


בסופו של דבר גם החתולה הועברה והונחתה בחדרון הקטן ביחד עם הכורסת מחבוא האהובה עליה ועם קערת טונה (בדרך כלל הריח של טונה מסוגל להקפיץ אותה מרחוק). כעבור כמה דקות היא יצאה מהכלוב והזדחלה אל תוך השמיכה שפרשתי לה על הכורסה ומאז היא שם, בטונה לא נגעה בינתיים.


חלק מהארגזים נפרקו, רובם עומדים פתוחים ומחכים לישועה. עבודה רבה עוד לפנינו אבל כרגע צריך לנוח. זה מעייף להסתכל על אנשים אחרים סוחבים דברים מאוד כבדים.


דוח ביניים: שתי דירות ריקות למחצה, דירה אחת מלאה בארגזים, חתולה אחת מסתתרת, אני ומר בחור על הספה, כל אחד עם המחשב שלו, אני מסכמת את היום, הוא נרגע עם משחק מחשב כדרכם של גברים. כרגע אני עם אינטרנט של שכן כלשהו, בתקווה מחר יהיה אינטרנט משלי.


 

13 תגובות:

  1. הצחקת אותי עם "זה מעייף להסתכל על אנשים אחרים סוחבים דברים מאוד כבדים" (-:
    אינטרנט על חשבון השכנים? הייתי שוקל ברצינות להמשיך במתכונת הזאת.
    אחותי, באחת הדירות שלה בתל אביב העבירה את כל התקופה שלה שם (למעלה משנה) באינטרנט על חשבון השכנים.
    אם הוא חוסם לפתע, תמיד אפשר לשחד אותו בסכום סמלי.
    כמובן שההמלצה הזאת טובה למי שלא חי על האינטרנט ומשתמש בו מדי פעם. (נדיר בימינו)
    זה סתם מבאס שבשביל אינטרנט צריך לשלם גם תשתית, גם ספקית וגם קו טלפון שאתה לא נוגע בו.
    נשמע חתיכת סיפור לעבור דירה.. לא עלינו...

    השבמחק
  2. לא רציתי להגיד לך את זה בפוסט הקודם, במיוחד לאור התגובה הקולעת שלך בפוסט שלי בנושא אבל גברת את משדרת המון המון חרדה.
    זה בסדר קצת לחשוש, אבל מניסיוני האישי (ויתכן ומדובר פה בסתם חירטוט כי אני ואת והבחור שלך וזאת שהייתה לי כולנו שונים) החרדה הזן מובילה לכמה היתקלויות לא הכרחיות.
    אחד מהדברים שהרסו לי לאקסית את הזוגיות היו בין היתר הרגלי דינמיקה שהתבשלו בכניסה לדירה. רק מספר חודשים לאחר הפרידה שנינו הודנו שזה היה גם חלק מזה, בתאכלס זה היה בעיקר אנחנו, אז אני אופטימי בשבילך.
    את עושה צעד לא קטן, אבל זה צעד קדימה. לא משנה כמה הוא מפחיד, הוא יכול להביא אותך למקומות הטובים שאת חוששת כל כך לפספס...

    השבמחק
  3. תתחדשי ושיהיה בהצלחה.
    אני רואה שלאסי היתה קצת בהלם מהמעבר אבל היא תתרגל והכל יהיה בסדר. היא יוצאת גם החוצה לפעמים או שהיא רק בבית?

    השבמחק
  4. מזל טוב! בהצלחה לכם וללאסי :))

    השבמחק
  5. נראה לי שכל עוד כל מה שעושים באינטרנט ה וואינט ודומייו באמת שאפשר לגלוש חופשי על האינטרנט של השכן. הבעיה כשמתחילים להוריד דברים, אז הוא כבר יכול להתעצבן.
    אבל אל דאגה, החל מהבוקר יש לנו אינטרנט משלנו ועכשיו הוא גם אלחוטי.

    השבמחק
  6. ברכותיי (-:
    וסתם כדי להבהיר שלכל דבר יש פיתרון: אפשר להגביל את מהירות ההורדה ולהוריד רק בלילות או בשעות שבלאו הכי הם לא נמצאים בבית.

    השבמחק
  7. חרדה זה קצת מוגזם. פחד, אבל אני לא חושבת שפחד מהסוג המזיק. לא יודעת בן כמה היית פעם ראשונה שעברת לגור עם מישהי, לי זה קורה פעם ראשונה בגיל 30. תחשוב כמה אתה מרגיש לא נוח עכשיו בקשר החדש שלך ותכפיל את זה בחוסר נסיון מוחלט.

    השבמחק
  8. תודה.
    מאז שלאסי אצלי היא לא יצאה החוצה ולדברי האמא הקודמת שלה גם בבית הקודם היא לא יצאה מהבית חוץ מפעם אחת שהיא ברחה וחזרה (ומכאן שמה). בינתיים היא יצאה מהחדרון שלה והעבירה את הלילה איתנו במיטה ועכשיו היא כבר הספיקה לסקור את רוב חלקי הדירה ומרגע לרגע היא נראית טיפה פחות לחוצה

    השבמחק
  9. תודה. העצות שלך ממש עזרו לי ונראה לי שהצלחתי לעשות את זה בשלום יחסית. מקווה שיהיה טוב, עדכונים בהמשך

    השבמחק
  10. הייתי בן 27 וזו הייתה חוויה ראשונית שהלחיצה גם אותי ולקח לי לא מעט זמן להסתגל ללא מעט דברים. וככל שאנחנו מתרגלים ללבד קשה להתמרכז כבר אמרנו. מהצד נראה שלך יש גישה הרבה יותר בריאה משלי. אני רק אחזיק לך אצבעות וזה...

    השבמחק
  11. קודם כל מזל טוב על עצם ביצוע המעבר! וגם הצלחת יופי עם לאסי, כל הכבוד! (בתור אמא של חתולים שכבר עשתה מעבר דירה כזה פעמיים עם חתול/ים ופעמיים עם כלבה) . 
    שמחה שהלך לכם טוב עם המובילים. גם לנו היו מובילים טובים (הגלגל, אם מישהו מתעניין) - הבעייה שלנו במעבר האחרון היתה שלקחנו חברת אריזה/פריקה/סידור מהגיהנום (ד"ר סדר! לא לקחת!!) !
    המשיכי לדווח - מקווה שהכל יעבור בסדר, וכמובן הכי חשוב - שהזוגיות תפרח ותלבלב במעונכם המשותף 

    השבמחק