הלאקי במבוק שלי הולך למות

חמש שנים הוא הולך איתי, 3 דירות, הגיע לגובה יותר ממטר. היו לו תקופות של עלים צהובים והן עברו אבל עכשיו הבסיס שלו נהיה צהוב והצבע הולך ומתפשט. כנראה שנגמר לו המזל, המסכן.

הנענע ששתלתי צמחה יפה ואז הפסיקה עם זה וכמעט התייבשה לגמרי. עברתי להשקיה מרובה, נראה כאילו זה עוזר והיא עושה סימנים של התאוששות. שאר העציצים במרפסת ממשיכים ללא שינוי, שזה די יפה כי זה אומר שכבר כמעט שנתיים הם לא מתים. אחד מהם אפילו הוציא משהו שנראה כמו פרחים שחורים.

הבמבוק בעבודה גם נראה כאילו הוא עומד לסיים את חייו. העציץ הישן שהיה לי מת מזמן אבל הילדים שלו שעברו למשרדים אחרים עושים חייל. אחד מהם אפילו הוציא פרחים. למרבה הצער הצמח המוזר הזה מתאבד על הפרחים שלו ולכן גם הצמח ההוא סופר את קיצו לאחור. ילד אחר של אותו הצמח שהיה אצלי עושה גם הוא חייל והבחור שמטפל בו נתן לי ענף שלו. אז עכשיו נראה איך הנכד של העציץ הז"ל יחזיק מעמד.

החתולה נהייתה ממש מעצבנת לאחרונה. באמצע הלילה היא מתחילה ליילל בקול רם ובעצבות. אני חושבת שזה בגלל שהיא נשארת לבד בלילה הרבה פעמים, אז היא מרגישה נטושה. מסכנה. אני מזניחה אותה לאחרונה. לא נותנת לה מספיק צומי. הבעיה היא שאצלו יש יותר אוכל ויותר שקט אז בסוף שבוע אנחנו נוטים להיות אצלו וככה אפילו בסופש היא נשארת לבד. כשלקחתי חתולה ידעתי שזה יכול להיות בעייתי אם אי פעם אני אכיר מישהו אבל לא ממש האמנתי שאני באמת אתקל בבעיה הזו. אני עדיין מתקשה להאמין שהבעיה הזו תישאר לאורך זמן.

 

מאז שנהייתי ראש צוות בעבודה נהיתי כלבה. לפני כמה ימים בעבודה כשהייתי בשיחה במשרד של מישהו השותף שלו אמר שפעם הייתי הרבה יותר יוזר פנדלי. וזה לא שיש לי כזה צוות. כרגע יש לי רק בחורה אחת שעובדת איתי ועוד אחד שלפני כמה זמן עבד איתי ועכשיו אנשים מצוותים אחרים עדיין מציקים לו בשאלות בעניין. וכשמישהו מציק למישהו שעובד איתי אני נהיית כלבה. ככה זה, אל תפריעו לאנשים שלי לעבוד. ונא לא לבזבז את הזמן שלי על שטויות. כל פעם שראש הפרוייקט מזמין אותי לישיבה הוא משתדל להיות ענייני, שאני לא אתלונן שמפריעים לי לעבוד.

יש איזה מישהו בעבודה די חדש שיש כמה אנשים שלא סובלים אותו ואני די יכולה להבין למה. הבעיה היא שהוא מזמין את עצמו באופן די קבוע אלי למשרד לקפה בוקר. יש כבר בנאדם אחד שהפסיק לבוא לקפה בגללו, למרות שהוא טוען שזה בגלל שהוא עסוק, ועוד אחת שאמרה לי שגם היא שוקלת ללכת כל פעם שהוא מגיע. בכלל היה איזה בוקר שהגעתי למשרד ואז יצאתי למוסך של הליסינג והשארתי את המשרד פתוח. כשחזרתי מצאתי 3 אנשים, כולל אותו, יושבים במשרד ושותים ומרגישים בבית. אני צריכה לנעול את המשרד כשאני יוצאת. ולהתחיל להגיע מאוחר יותר. ככה זה מטה את האנשים של הקפה לחדר אחר.

אגב קפה, עקב שינויים ארגוניים השכנים שלנו למסדרון הפכו להיות חלק מהמחלקה שלנו. כתוצאה מכך הם הפסיקו לקבל חלב מההנהלה וכחלק מהצטרפותם למחלקה הזמינו את עצמם להצטרף לקבוצת החלב על שמי. אז אחראי פינת הקפה שלהם דיבר איתי ואמר לי שהוא יאסוף מהם את הכסף ויביא לי. נקף יום, נקפו יומיים וכסף אין. אז שאלתי אותו היום מה קורה והוא התחיל עם תירוצים, אני מחכה שכולם יביאו לי כסף כדי לא לנדנד לך, אנשים לא זוכרים, בינתיים אף אחד לא שותה מהחלב שלך. כן בטח. היתרון בהרחבת מעגל הצרכנים של החלב הוא תחלופה מהירה יותר של קרטונים וכך שמירה על חלב טרי יותר. החיסרון הוא שאני צריכה יותר פעמים ללכת לקנות חלב. ונמאס לי מאנשים.

 

הייתי השבוע בחתונה בבאר שבע. אחותו הצעירה של ההוא. גם בבאר שבע. מי מתחתן בבאר שבע?? התעללות באורחים. היה יפה. טוב טעם. קצת שטיקים של זיקוקים וכאלה והצעצועים האלה שלאחרונה נורא פופולרי לזרוק על רוקדים בחתונות. שמלת הכלה היתה ממש יפה. חצאית נשפכת, לא נפוחה, כמו גלימה. כתפיים חשופות אבל לא סטרפלס ומחשוף מעוצב יפה. למרבה העצב בחופה הכלה לבשה שכמיה לבנה שממש לא נראתה עליה טוב. חבל, השמלה ממש לא היתה חשופה וכבר ראיתי כלות לבושות פחות מזה בלי שום כיסוי. כנראה התעקשות של הרב שגם היה דוד של החתן. לעומת החתונה של אח שלה שראו שהכלה נתנה את הטון, פה הכל היה מעודן ולא צעקני. אפילו המוזיקה לא היתה רק מזרחי. (אם מישהו מתכוון לרמוז שאני סטראוטיפית משהו אז הוא צודק. אין מה לעשות כל הקיבוצניקים האלה גזענים).

 

יום ראשון אני צריכה להגיש מצגת על מאמר ועוד לא התחלתי לקרוא אותו. יום רביעי יש לי מיני מבחן שאני צריכה בשבילו לעבור על הרבה מאמרים שקראנו בהרצאה. שבוע אחרי זה אני צריכה להגיש מצגת על מאמר אחר ועוד חודש אני צריכה להגיש 2 עבודות על המאמרים האלו ועוד תרגיל בית מיגע. חודש מטורף מבחינת עומס ואז זה נגמר. אם הכל עובר בשלום בסוף החודש הבא אני משלימה את כל חובותי לתואר שני ללא תזה. לא שהתואר הזה שווה הרבה. זו הולכת להיות כזו הקלה, רק לצלוח את החודש הקרוב בשלום ואז כל כך הרבה זמן יתפנה לי. מזל שיש לי עם מי להעביר את הזמן הזה.

 

לכל הסטודנטים שבינינו שיהיה סוף סמסטר מוצלח ובהצלחה במבחנים.