הרגליים שלי נראות כמו רגלים של ילדה מוכה. ברצינות. יש לי יותר סימנים כחולים על השוקיים מסימנים אדומים שהיו לי על טופס המבחן האחרון בתהליכים סטוכסטים. על השלפוחיות בכפות הידים שלי צמחו עוד שלפוחיות. אם הם יבנו עוד קומה אני אצטרך להתחיל לגבות ארנונה. האגודלים שלי משופשפים יותר מג'ינס של בן תשחורת מרדני. ואחרי כל אלה אפשר להגיד שנראה לי שתפסתי בגדול את הקטע של רכיבה על אופניים.
יש לי עדין בעיה עם ההתחלה. אני צריכה כמה נסיונות וכמה מכות טובות ברגלים לפני שאני תופסת תנופה, אבל הבנתי למה פעם באשונה לא הצלחתי להשלים אפילו סיבוב אחד של הפדאלים והבנתי מה בעקרון אני צריכה לעשות. יש לי גם בעיה עם סיבובים חדים. אם אני רוצה להסתובב אני עוצרת ומסובבת את האופנים. הצלחתי לעשות 3 סיבובים שלמים סביב החניון של הבנין ואת כל הרחוב שמאחרי הבית שלי, כולל עיקול בעליה בסופו. מחר אני אקח את האופניים לקיבוץ לבדוק כמה רחוק אני מגיעה איתם.
תנו לי להגיד לכם משהו- אין כמו ההרגשה הזו בפעם הראשונה שהצלחתי לנסוע את כל הרחוב, ההרגשה הזו של הנה, אני יכולה לנסוע על אופניים. רציתי משהו, החלטתי שהפעם אני מצליחה ו(כמעט)הגעתי לזה. מסתבר שאף פעם לא מאוחר מדי.
אני אוהב את הכתיבה שלך עם שימוש בשפה גבוהה לתיאור! :)
השבמחקבן תשחורת מרדני הרג אותי חחחחחחח )))
מזל טוב!
השבמחקהרחוב שלי באלכסון אז אני אפילו לא אנסה ללמוד לרכב על אופניים בו. בכלל אני לא מבינה את הקטע עם אופניים - בשביל מה יש רגליים ומכוניות?! מבחינתי אופניים מזמן היו צריכות לצאת מהאופנה.
זה בהחלט נותן לי תקווה שתדעי לך
השבמחקכן, אני מודה, מדי פעם אני רוצה להשמע מתוחכמת
השבמחקבארץ הם באמת לא כאלה באופנה אבל משום מה באירלנד הם כן. אירים, לכי תביני.
השבמחקאני שמחה.
השבמחקאני בכנות חושבת שאפשר להגיד שאם אני הצלחתי ללמוד כל אחד יכול.
גם אני אף פעם לא הצלחתי לגמרי לרכוב על אופניים.. אבל זה בגלל הירידות והעליות, מפחיד אותי לגמרי
השבמחקתתחילי באיזור מישורי. אם את רוצה את מוזמנת לחנייה של הבניין שלי.
השבמחקאף פעם לא מאוחר ללמוד!
השבמחקאיי,, התקווה
אז יש אנשים אופטימיים בולם