שיחות שלי עם עצמי

-היום את הולכת לחדר כושר

-בסדר

(באמצע היום) -כואב לי הראש נורא, אולי אני לא אלך לחדר כושר

-אל תדברי שטויות, כבר חודש לא היית בחדר כושר ושוב עלית במשקל. תפסיקי להיות פרה

-בסדר, אני אלך היום בערב לחדר כושר

(בערב) -נורא כואב לי הראש

-לא אכפת לי, את הולכת לחדר כושר

-בסדר

-אולי לא? נורא כואב לי הראש

-טוב נו, באמת כואב לך הראש. מחר תלכי לחדר כושר

-זה אומר שאת צריכה ללכת לסופר היום כי את לא תלכי מחר אחרי החד"כ

-אבל כואב לי הראש

-אבל המקרר שלך ריק ואת שוב תישארי בסופ"ש בלי אוכל ותטחני את הלחם בירה שאבא שלך הכין לך ובינתים כבר הספיק להתיבש כמה פעמים אבל את לא זרקת אותו כי אולי את תהיי רעבה ותישארי בלי אוכל.

-טוב, אני אלך לסופר

-אבל כואב לי הראש

-באסה לך

למי שתהה מה שלום הפרח (סתם כי בא לי לשים קישור לקטע הזה) הוא עדיין מתנדנד לו בחוסר טעם. ניסיתי להתנדנד בקצב שלו, זה עשה לי סחרחורת. אבל אח שלו התאום (גם אמא שלי קיבלה פרח ולא היה לה מה לעשות איתו) לא יזכה יותר להתנדנד בחוסר טעם דומה. מה אני אעשה שהם שמו את הברגים ממש עמוק והמברג שלי לא הגיע אליהם אז היתי צריכה לשבור את הדרך אל הבורג ובאמצע נשברתי ופשוט פירקתי את הפלסטיק ובאמצע גם קרעתי את החיבור של הסליל. אז מתסבר שהדבר הזה בעצם כולל מעגל תהודה LC עם סליל ממש גדול. בתחתית הפרח והעלים יש משקולת מתכת קטנה. כשעובר זרם בסליל הוא יוצר שדה מגנטי, כשהזרם משתנה את הקוטביות שלו כתוצאה מהתהודה הכיוון של השדה משתנה וזה מה שדוחף את המשקולות מתכת. די מגניב לדעתי.

כשהינו בגן היו לנו בחצר גרוטאות כל מיני מכשירים ישנים מקולקלים. מדי פעם היה מגיע איזה שעון שבתוכו היה סליל דומה. זה סליל שמורכב מחוט ממש דק וארוך עם ציפוי מבודד בצבע זהב, מלופף המון פעמים סביב עצמו. כשהינו מוצאים סליל כזה הינו פורמים אותו ופוחסים אותו ואז היה לנו קן זהב. לפעמים אני זוכרת דברים ממש מוזרים מהילדות. כל מיני סצנות חסרות משמעות. כמו למשל אני מסתובבת עם קן זהב כזה ושואלת במין חצי שיר "מי רוצה קן זהב". ככה כמה פעמים. ומישהו התחיל לחזור אחרי באותו קצב. בהתחלה חשבתי שהוא מחכה אותי אבל אז הבנתי שהוא אומר "אני רוצה קן זהב" באותו קצב כמוני. מוזר