יום ראשון, 27 בספטמבר 2009

זה לא קטע על יום כיפור

התקשרתי לחברה שלי מהקיבוץ לשאול אם היא באה איתי לארוחה מפסקת בחדר אוכל (כן, יש ארוחה מפסקת בחדר אוכל של הקיבוץ, תסגרו את הפה). היא לא ענתה לי אבל אחרי כמה דקות התקשרה אלי ואמרה לי לשבת. אמרתי לה שאני יושבת. אז היא סיפרה לי. מסתבר שיש לה סרטן בשד. לא יודעים עדיין באיזה שלב הוא, כל השבוע האחרון היא היתה בבדיקות שימשכו גם שבוע הבא ואז היא תדע אם יש עוד מה לעשות או לא. מזל שישבתי.


אני לא לגמרי בטוחה מהקול שלה אם היא הצליחה כבר לעכל את זה או לא. אני עדיין מעבדת. הבחורה הזו היא מיוחדת. אמנית. תמיד הלכה בדרך שלה. סיימה השנה תואר באומנות בבצלאל. יש לי בסלון ציור שהיא ציירה. כל מי שנכנס לא יכול להתעלם ממנו. לא ידעתי מה להגיד לה אז פשוט דיברתי איתה. היא סיפרה לי שהיא החליטה לקחת כלב כי פעולת הליטוף מרגיעה. אז היא הלכה לצער בעלי חיים ולקחה כלב עיוור. כל כך מתאים לה לאמץ כלב עיוור. שאלתי אותה אם הוא צריך כלב נחייה.


אני לא מאמינה אבל אם מישהו מהקוראים כן מאמין בבקשה תתפללו בשבילה שהבדיקות יעברו בשלום ושיגלו שהיא בשלב מוקדם מספיק ועוד יש מה לעשות. היא בנאדם מיוחד והעולם צריך אנשים מיוחדים כמוה. אני צריכה חברה כמוה.

4 תגובות:

  1. וואיי שתהיה בריאה. מאחל לה אך ורק כל טוב.

    השבמחק
  2. לזה לא ציפיתי כשהתחלתי לקרוא..
    אני מאחלת לה באמת באמת שתהיה בריאה, אני גם לא מאמינה, אבל אני מאמינה ברצון, וברפואה, ובתקווה

    השבמחק
  3. וואו עברה בי צמרמורת כשקראתי את הפוסט הזה...
    לצערי אני נתקלת בהרבה סיפורים כאלה בעבודה שלי.
    מקווה שהיא תנצח את המחלה הארורה הזו ושהכל יהיה מאחוריה.

    השבמחק
  4. קשה לעכל את זה ועוד כשמדובר בבחורה צעירה.
    מאחל מיחל שזה מצב התחלתי שבו יש המון מה לעשות להביס את המחלה
    תעזרי לה לשמור על אופטימיות והרגשה שאת הסרטן היא תנצח
    יש למצב הנפשי חלק לא מבוטל בהחלמה

    השבמחק