יום ראשון, 13 בינואר 2019

השלמת פערים

אז עכשיו אחרי שסופסוף הבאתי את עצמי לחזור לכתוב פה, לא יכלתי להתעלם מהנקודה הארונה שעדכנתי בה ומאז השארתי את הסיפור פתוח. אז הנה סוף הסיפור אם זה מעניין מישהו, וגם אם לא, שיהיה לי למזכרת.

מארועי הפרקים הקודמים: לחברה נגמר הכסף. חברה גדולה שקלה לקנות, הטיסה את כולם לסן פרנסיסקו לראיונות ואז ביטלה. 

מה קרה מאז:
שתי חברות אחרות התעניינו, לא מהגדולות אבל כן מהשמות הידועים בתחום הספציפי והלא ממומש שבו אנחנו נמצאים. מאחת החברות החברות שלחו את הסמנכל שנראה מאוד מעוניין, אחריו בא המנכל שנראה יותר מהוסס אבל חיובי והחברה החליטה לעשות צעד של רצינות ולהחתים את המנכל שלנו על הסכם בלעדיות שבו הוא מתחייב לא להציע את החברה למכירה לאף אחד אחר עד שהחברה המתעניינת תצליח להזיז עניינים ובינתיים החברה המתעניינת תשלם לנו משכורת. ככה קיבלנו מהם משכורות על מאי ועל יוני, כשבכל הזמן הזה המנכל מושך אותנו בלשון ומשנה את נושא השיחה כל פעם שמנסים לשאול אותו איפה הוא רואה אותנו משתלבים בחברה שלו.
ואז בסוף יולי, רגע לפני המשכורת, בום. אין עסקה. אין משכורת על חודש עבודה. המנכל מודיע לנו בשיחת סקייפ שאנחנו מוזמנים לקחת הביתה מהמשרד מה שאנחנו רוצים, הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי לשלם לנו משכורת על יולי, תודה וסליחה. 
אז עשינו פשיטה על המשרד, כמובן שכל אחד לקח את הנייד שלו, חילקנו בינינו כרטיסי GPU, מעבדים, טלפונים חכמים ומכונות קפה. אני הייתי אמורה לקבל את הנספרסו אבל איכשהו היא לא הגיעה אלי. המנכל ביקש רק שנשאיר את הציוד של ההדגמה, למקרה שאולי ימצא עוד קונה.
תוך כדי הפשיטה קיבלנו עדכון- החברה השניה שהתעניינה באים עוד שבוע לראות את ההדגמה ולדבר איתנו. ועוד חברה שלא שמענו עליה עד היום אבל גם בתחום, יבואו יומיים אחרי.

בינתיים אנחנו בבית, אין עבודה, אין יותר מדי מה לעשות חוץ מלהתבאס מהחיים. ולתכנן טיול לאלסקה, כי אם אין לי יותר משכורת מה יהיה יותר הגיוני מאשר להוציא המון כסף על חופשה יקרה. 

אחרי שבוע החברה הקטנה שהתעניינה הגיעו לראות הדגמה ולדבר עם האנשים (שבאופן מפתיע וקצת מעודד לא מצאו עבודה, מעודד מבחינתי כי זה אומר שלא רק לי קשה, באמת השוק פה קשה). אחרי כמה ימים שמו את כולנו על מטוס לסן פרנסיסקו להדקורטר של החברה. ביום הראשון של הביקור הודיעו לנו שכרגע לכולנו מחכה הצעת עבודה במייל עם 10% העלאה לעומת השכר הקודם שלנו בחברה. אם כולם יחתמו (לחץ קבוצתי) ואם המנכל יסכים למכור את הIP וכולנו נחזיר את כל הציוד שלקחנו מהמשרד אז יש לנו עבודה באותו מקום, אותו מוצר, יותר משכורת. 
עד סוף השבוע כולם חתמו.שבוע אחרי קיבלנו את משכורת יולי וחתמנו על אישור שהחברה הישנה לא חייבת לנו יותר כלום (אף אחד לא חשב על זה באותו רגע שבעצם לא קיבלנו פדיון ימי חופש). יום למחרת קיבלנו הודעה שהעסקה הושלמה וביום שני כולם מוזמנים חזרה למשרד (ביחד עם כל הציוד, כולל הנספרסו שעדיין לא הגיעה אלי). כולם ענו להודעה באיזה יופי, אני עניתי שאיזה יופי, אני בחופש עד שבוע הבא. ואז שכחתי מהכל באלסקה.

לסיכום, אחרי חודש מלא תהפוכות, הכל חזר אל מקומו. גם הנספרסו.

ורק כדי לסיים בנימה טובה, המנהל של הסניף בשיקגו, שבמהלך כל הבלאגן היה היחיד שמצא משהו אחר ולכן לא חזר לעבוד, בא לבקר והביא איתו רכילות מעניינת. החברה שמשכה אותנו 3 חודשים  ואז זרקו אותנו, מסתבר שהמנכל לא באמת היה בעניין והוא זה שהפיל את העסקה. בערך חודש אחרי החברה שלו עברה צמצומים משמעותיים, סגרו את כל מחלקת הפיתוח שלהם בארהב ומועצת המנהלים פיתרה את המנכל (זה שהפיל את העסקה) ומינתה במקומו את הסנמכל (זה שממש רצה את העסקה). הא הא. 

6 תגובות:

  1. וואו ממש חומר לסרט היי טק משובח 😉
    בכל מקרה שמחה שאת עדיין/שוב עובדת, כולל העלאה במשכורת, ומחכה לשמוע קצת על אלסקה.......שווה?
    שמחה שאת שוב כותבת. הבנתי בפוסט הקודם שנעלמו החברות, אז מן הסתם עכשיו הזמן איכשהו למצוא חדשות........איך עושים את זה? אוף, קשה בניכר, הרבה יותר ממה שחושבים. מחכה לעדכונים נוספים....

    השבמחק
    תשובות
    1. עכשיו זה הזמן לחזור לארץ ולמצוא שוב חברות שאפשר לדבר איתן.
      אלסקה לגמרי שווה. אני אנסה לכתוב גם על זה אם אני אצליח לשמר את השוונג של הכתיבה

      מחק
  2. פספסתי את זה בזמן אמת, לפעמים יותר טוב לבוא לסוף הטוב :)

    השבמחק
    תשובות
    1. אולי זו הדרך, לתת להכל לקרות ולהגיע רק לסוף :)

      מחק
  3. אין ספק שזה נכנס תחת הקטגוריה של "Karma is only a bitch if you are".
    מודה שהייתי בעיקר במתח לגבי מכונת הקפה.

    השבמחק
    תשובות
    1. מכונת הקפה בהחלט חשובה לעניין. רק אציין שעכשיו אני אחראית על אספקת הקפסולות.

      מחק