ואז הוא מגיע.
ואת מגלה שהמגפיים ששנה שעברה עברו את השלג בצורה ממש מוצלחת שכחו בקיץ איך לאטום מים. ואת יוצאת לטייל בשלג בטוחה שאיזה יופי יהיה ואז נזכרת למה שלג של 0 מעלות מבאס. כי הוא רטוב. הצעיף נהיה רטוב, הפרווה של המעיל רטובה, הכפפות רטובות ולא נעים. ואז פתאום דקירה של קור בבוהן ואת מבינה שהמגפיים החמות והנעימות שחיכית כל הקייץ ללבוש אותן שוב, כבר לא. והנעליים שהאחד קנה בבלאק פריידי לא מתאימות לו אז אתם נוסעים לקנות נעליים. והכי גרוע זה לקנות נעליים כשצריך כי אז אין מקום להתלבטויות. גם ככה את שונאת לקנות נעליים אבל עכשיו אין ברירה, חייבים לחזור עם מגפיים לשלג אם את לא רוצה שינשרו לך האצבעות. ורק אחרי שחזרת הביתה את חושבת על זה שבעצם מה שהיית צריכה לעשות זה לקנות את הספריי הזה שהופך את הנעליים לעמידות במיים. אבל מאוחר מדי, את צריכה נעליים עמידות למחר אם את לא רוצה לדפוק חליקה בדרך לעבודה.
ואת את נזכרת למה כל כך שנאת את החורף פה ואת שוב רוצה הביתה.
מה שהיא אמרה
השבמחקאויייי שונאת כשיש דקירות בבוהן :( שעה מתלבשים וככה מרגישים בחוץ, מעצבן!
השבמחקעיר הרוחות. מאחלת לך מגפיים חמים ואטומים. בברלין אמרו לי: אין קר מדי, יש לא לבוש חם מספיק.
השבמחקודווקא כשאת בטוחה שהחורף כבר לא מפחיד אותך יותר
השבמחקאולי הגיע הזמן להתחיל להשקיע בלבוש חם מספיק
השבמחקהבעיה שברבע שעה הראשונה לא נורא קר, אפילו דיי נעים, ואז זה מתנפל עליך... חח
השבמחקתמיד כשקשה בא לקפל הכל ולחזור אבל בטוח שיש דברים מיוחדים שאת אוספת בדרך.
זה בסדר, ב7- מעלות הקור מתנפל עליך ברגע שאתה יוצא החוצה, אחר כך מתרגלים.
השבמחק