טענת שאני לא משתפת אותך אז הראיתי לך את הבלוג הזה. אבל אני לא חושבת שאתה קורא פה. לא נראה לי שקראת יותר מפוסט אחד. אני לא יודעת אם זה עצלנות או שלא באמת אכפת לך. או שזה שילוב של שניהם. אם אכפת לך למה אתה לא שואל? למה אתה לא מתעניין? לי אכפת אז אני מחטטת לך במחשב. אתה יודע שמצאתי את השיחה שבה החברה הקודמת שלך התחילה איתך? למה היא עדיין חברה של החברה של אח שלך בפיכסבוק? אכפת לי אז אני שואלת אותך שאלות אישיות ומנסה לחקור אותך על העבר שלך ועל המחשבות שלך והתשובה שלך כמעט תמיד זהה- לא יודע.
אתה זוכר שאמרתי לך שזה מעצבן אותי? אתה בטח לא זוכר. סליחה, לא מנהל רשימות של מי אמר מה. אתה גם בטח לא מנהל רשימות של מי שאל מה. למשל, אתה זוכר מה שאלתי אותך אתמול בלילה?
אני זוכרת. ואני זוכרת את התשובה. טוב זה לא חוכמה, זו אותה תשובה כל הזמן. לא יודע. רק פעם אחת כשהיית מסטול שאלתי אותך שאלה ואתה ענית עליה ישר בלי להתלבט. מצד שני היית מסטול, אני לא יודעת אם באמת התכוונת לזה. אין סיכוי שאתה זוכר מה שאלתי אותך.
כל הסופשבוע קיטרת. זה בסדר, זה קורה. גם אני לפעמים שונאת את החיים שלי. אבל גם כשאני שונאת אותם וחושבת על כל מה שאין לי אני זוכרת מה יש לי ואני זוכרת שיש לי מזל שיש לי את מה שיש לי. אתה יכול לקרוא פה כמה פוסטים כאלה אם אתה לא מאמין. אבל אתה לא זוכר אותי. אמרת שכל החיים שלך לא כמו שאתה רוצה והיית רוצה לעזוב את המדינה הזו ולהתחיל מחדש במקום אחר. ומה איתי? אתמול כששאלתי אותך איפה אני נכנסת בכל החיים הדפוקים שלך אמרת שזה סתם קיטורים ולא באמת התכוונת. אבל לא ענית לי על השאלה. איפה אני נכנסת בכל הקיטורים האלה? אני משהו טוב בכל החיים הדפוקים שלך? אני סתם משהו שנחמד שהוא שם אבל זה לא באמת משנה?
אתה אומר שאתה לא יודע מה אני מרגישה. אבל אני כן יודעת מה אני מרגישה ואני גם אומרת לך את זה. אתה לא אומר לי מה אתה מרגיש וכשאני שואלת אותך התשובה היא לא יודע. אם אתה לא יודע מה אתה מרגיש איך אתה מצפה לדעת מה אני מרגישה?
אני יכולה להגיד לך את כל הדברים האלה אבל אני יודעת מה תהיה התשובה. התשובה היא שאתה לא יודע לנסח את עצמך. אתה טיפוס של שאלות אמריקאיות. מה אתה חושב עלי? א. אני חמודה. ב. אני מגניבה. ג. אני משהו שנעים להעביר איתו את הזמן. ד. אחר, רשום את התשובה בצד השני של הדף. אבל אף פעם אין צד שני של הדף. כי על שאלות פתוחות אתה לא יודע לענות. מזל שבמקצוע שלך כל השאלות הן של חישובים ונוסחאות.
אני יכולה גם לכתוב פה את הדברים האלה. זה יהיה חסר תועלת באותה מידה כי אני לא חושבת שאתה קורא פה.
את כזאת בחורה את:)
השבמחקשניה אחת, מסיר את הכפפות, תזכרי שאני פילנטרופ חובב אדם שחושב עלייך דברים טובים (עד כמה שאפשר כשמדובר בדמויות וירטואליות בבלוגספירה)
הפער האמיתי פה הוא בתקשורת- אם להתעלם לרגע מהחיטוטים בעברו. מה איכפת לך לעזאזל שהאקסית שלו עדיין חברה של החברה של אחיו? ואיך בכלל הגעת לקישור הזה אם לא מחיטוטים מיותרים, גם אם מצאת שיחה מהעבר, כן אותו עבר שהתקיים כמו שהוא התקיים גם אצלך, לפני! שאתם הכרתם. נכון, הפוסט הזה מרוח בצורך שלך לקבל ממנו יותר ממה שהוא מעניק עכשיו, הן ברמת המילים והן בהצהרת הכוונות. אך גם בולטת לעין ההשוואה התמידית שאת עושה לעצמך. אתם שונים, רוב האנשים באמת לא מנהלים רשימות של מי אמר למי מה. לך זה צורם יותר כי את נמצאת בנקודה שהיא יותר בתוך כל זה ושדורש יותר מזה בחזרה אך לא מקבל. שם את מרגישה לא שווה ושם נולד הצמאון הגובר לזה. מניח שאם זה היה אספקט קטן זה היה עובר לידך אך נראה שזה משליך על כל דבר מסביבכם.
זה הזמן לשיחת יחסינו לאן רצינית. כי אם ה מעסיק אותך כמו שזה מצטייר פה, את כנראה למקום פחות מוצלח במערכת יחסים.