ככה סתם, כי לא היה לי משהו יותר טוב לעשות. טוב בעצם יש לי המון תרגילי בית לעשות, אבל לא בא לי לעשות אותם. וצריך גם לשטוף כלים אחרת הערמה תגדל.
חוץ מזה שהיום יום שישי, מה שגורם לי שוב לחשוב על כמה פתאטים החיים שלי. אני לא מתלוננת. סך הכל יש לי מזל. בתקופה כזאת יש לי עבודה בטוחה והכנסה נאה. אבל יום שישי היום ואני לבד בדירה שכורה, 2 חדרים ובלי אף אחד שיהיה לו אכפת ממני. איפשהו במהלך החיים פספסתי את השיעור על איך לרכוש חברים.
אין לי מושג. באמת שאין. בעבודה אני ביחסים טובים עם כולם, קופצת לבקר, לשתות קפה, לפעמים משכנעת אחרים לצאת לאכול יחד. נראה כאילו טוב. אבל נגמר היום וכלום- חזרה הביתה, לטלוויזיה, למחשב, לספרים.
אם אני אמות היום ההורים שלי ידאגו שאני לא אבוא מחר לארוחה המשפחתית. אם אני אמות ביום ראשון אף אחד לא ישים לב. אולי ביום שלישי יתקשר מישהו מהעבודה. ביום חמישי אולי אמא תתקשר.
לפעמים כשאני נוהגת אני חושבת למה לא ללחוץ על הגז עד הסוף ולהכנס הכי חזק שאפשר לתוך הקיר. כמה יותר גרוע כבר יכול להיות.
אני לא דכאונית. סתם יצא ככה. אני בחיים לא אפגע בעצמי.
טוב יצא מדכא מדי. בפעם הבאה יהיה יותר אופטימי. מבטיחה.
אני כל כך מבינה אותך (:
השבמחקגם אני כאן בבית, חושבת לעצמי איפה הייתי בזמן שלימדו או דיברו על השגת חברים (:מקווה ששישי הבא יעבור בצורה טובה יותר (:
תתחדשי על הבלוג !
השבמחקבהצלחה בהמשך ...
מוזמנת לבלוג שלי ...
שבת שלום >:D<
בהצלחה (:
השבמחק