אתמול הלכנו ל international party שזה מסיבהמפגש של אנשים שהגיעו לשם דרך אפליקצייה לחיפוש קשרים חברתיים כדי לפגוש ולהכיר אנשים מכל העולם שגרים בשיקגו. שכנעתי את האחד ללכת לשם בתירוץ שזה חינם ויהיה אלכוהול בזול ושוטים חינם כל חצי שעה וזה לא שיש לו משהו יותר טוב לעשות בשבת בערב.
אז נסענו לשם (שעה בשני אוטובוסים, אנחנו גרים ממש רחוק מהמרכז העירוני) וניסינו להתערבב עם אנשים.
הצלחנו לדבר כמה דקות עם יפנית אחת שכמונו עמדה ולא ידעה איך לפתוח בשיחה, אחרי שעברנו על הרזומה שלה (דוקטורט במוזיקה, יש דבר כזה), על כל המקומות שהיא מנגנת בהם בפסנתר ועל כל המקומות שאפשר לשמוע פסנתרנים מפורסמים הבנו שלא נשאר על מה לדבר והיא עברה לחפש מישהו אחר לדבר איתו ואנחנו נשארנו לעמוד בפינה בלי לדעת מה לעשות עם עצמנו. מדי פעם עבר איזה אמריקאי מלא ביטחון עצמי והתחיל לדבר איתנו אבל מהר מאוד עבר לאנשים אחרים. פשוט אין לנו את זה.
בסוף מצאנו סטודנט הודי שהצלחנו לשמור איתו על שיחה זורמת, כולל המלצות למסעדות הודיות (חיפשנו אותן היום, היו סגורות) ומבשלות בירה מקומיות ואפילו החלפנו איתו טלפונים באמירה של אולי ניפגש. ואז נמאס לאחד והוא הודיע שהיינו פה כמעט שעתיים (יותר לכיוון שעה וחצי) והוא לא יודע מה לעשות עם עצמו ומרגיש מטופש אז ויתרתי גם אני על הניסיון הדי נואש להכיר ונסענו הביתה.
בקיצור, שני אנשים שלא יודעים איך ליצור קשרים חברתיים חדשים תקועים בעיר זרה בארץ רחוקה. יש פה מישהו עם קישורים חברתיים שיכול להשאיל לי קצת?
זה לא ענין של כישורים חברתיים
השבמחקמה עם קהילות ישראלים או יהודים בסביבה הקרובה אליכם?
לצערי אין לי כישורים להציע לך, מחפשת גם לעצמי. אם תמצאי תגידי לי...
השבמחקאבל לא חושבת שככה יוצרים קשרים, מכירים במסיבה ובום חברים.
מה עם שכנים וכאלה? יותר קל לא? או חברים לעבודה של האחד?
את צריכה להתחבר עם ישראלים שגרים בשיקגו
השבמחקאו להודיע לכל מי שאת מכירה שאת בחו"ל
ויבואו להתנחל אצלך כל מי שעבר בסביבה
אין סיכוי להתחבר עם האוכלוסיה המקומית
אלא אם כן אתם מתנצרים והולכים לכנסיה
אולי מסיבה כזו היא לא המקום להכיר חברים , אולי כדאי לחפש במקומות שבהם יש לכם עניין ותוכלו למצוא מישהו בעלי תחומי ענין דומים?
השבמחקבכל זאת זו התחלה. זוכרת אותי בפוסט דוקטורט בארה"ב: התחברתי עם קנדית, הודי שחי בסינגפור, סטודנט ברברי ממרוקו שהיה נשוי ליהודיה אמריקאית ושני סטודנטים ישראלים. בקיצור, החיבור עם הזרים הרבה יותר קל, כי עוברים חוויות דומות ואפשר גם לצחוק ביחד על האמריקאים.
השבמחקאל תתיאשו. אם יש עוד הזדמנויות כאלה, לכו על זה. בפעם השניה חלק מהאנשים כבר יהיו מוכרים.
קהילת הישראלים נמצאת בצפון שזה שעתיים ויותר נסיעה מאיפה שאנחנו.
השבמחקגם עם שכנים אף פעם לא הצלחתי להתחבר, יש סמול טוק במעלית אבל זה תמיד עוצר שם. האחד מתחבר עם החברים באוניברסיטה אבל זה הוא, לא אני.
השבמחקניסיתי לדבר עם אנשים בחדר כושר. זה לא עובד. במוזיאונים זה לא נראה לי מנומס לפתוח שיחה.
השבמחקהישראלים גרים רחוק.
השבמחקאין לנו מקום לאורחים להתנחל, אולי באמת אנחנו צריכים לארגן איזה ספה לחדר הקטן שכרגע משמש מחסן.
אם אני אצליח לגרור את האחד שוב פעם אולי נלך לעוד ארועים כאלו, נראה שיש שם הרבה אנשים בינלאומיים.
השבמחקאני לא יודעת מה עובד . בעיני זה עניין של כימיה שאו שיש או שלא. וכמובן דו כיווניות בקשר.
השבמחקהעניין הוא שזה מאוד מקובל פה פשוט לפתוח בסמול טוק עם אנשים שלא מכירים אז אני יכולה פשוט להתחיל לדבר עם אנשים אבל אז הם הולכים הלאה וזהו. אין לי מושג איך מזהים כימיה.
השבמחקמרגישים כימיה, כשיש כימיה, הבן אדם מענין אותך ומתעניין בך, נעים לך להיות בחברתו. דומה למה שאת מרגישה עם האחד.
השבמחקכשמרגישים נעים ונוחף קל מאד לדבר ולהתחבר.
דווקא יש מלא ישראלים מפוזרים ברחבי העיר. מניסיון אישי.
השבמחקיש הרבה ערסים בשיקגו שמהם הייתי נמנעת אבל יש גם אנשים נחמדים. אני הייתי מתחילה ללכת לחב"ד.
גם לנו קשה להכיר אנשים פה. לחפש חברים זה כמו לחפש עבודה או לחפש בן זוג. זו עבודה במשרה מלאה. זה משהו שצריך להשקיע בו המון אנרגיה. בייחוד אם אין לך ילדים (אומרים שמאוד קל להכיר חברים כשיש ילדים, אני שומעת את זה כל הזמן).
השבמחקאני משקיעה המון אנרגיה ותסכולים בחיפוש עבודה אבל לפחות שם אני יודעת איפה לחפש- לינקדאין, אתרי חיפוש- ומה לעשות. אין לי מושג איפה מחפשים חברים. כל שבוע אני אומרת שנלך לקבלת שבת בבית חבד בשישי ואיכשהו הוא תמיד מצליח לתת תירוץ לא לעשות את זה.
השבמחקלמה שלא יזמין אותם לארוחת ערב או לראות סרט, או לצאת לאכול לאנשהו ביחד... ככה לפחות נראה לי שמתחילים דברים..
השבמחקמה עם למצוא איזה חוג או התנדבות של פעם בשבוע עם קהל שיש לו פוטנציאל להיות מתאים כחברים וגם ברור שיש לכם לפחות נושא או תחום אחד משותף של עניין?
השבמחקהם מדי פעם הולכים לבירה ואני מצטרפת אבל הם כולם רווקים אז אני החיצונית היחידה אז זה פחות כיף.
השבמחקאני הולכת לחוג ציור מחר, נראה אולי אני אצליח שם.
השבמחקכל המקומות שמאפשרים התנדבות דורשים התחייבות של חצי שנה ואני מאוד מקווה שתוך כמה חודשים אני אתחיל לעבוד.
סיוט להכיר אנשים. אני לא מצליחה לעשות את זה גם בארץ אז בחו"ל זה בטח פי כמה יותר קשה. במקומות עבודה בדרך כלל אין ברירה ומתחברים עם העובדים האחרים.
השבמחקבדיוק!
השבמחקרק שאין לי עבודה
לא יודעת מה להגיד לך
השבמחקמעולם לא הייתי בסיטואציה הזאת
ובארץ תמיד הצלחתי להתחבר עם אנשים כשרציתי
בחו"ל אני מניחה שיש מנטליות אחרת, אז זה שונה
אז זהו, שאני בארץ לא מצליחה להתחבר עם אנשים אז פה בטח שלא.
השבמחק